By chayap
פורסם במדור- עיצוב
// צילום ראשי: מבט מדרום לבית הבראה כינרות, טבריה, 1967-1973, עם אלדר שרון, צילום-רן ארדה מתוך אוסף יעל אלוני
אנחנו מאוד אוהבים לטייל בארצות רחוקות ולהתפעל מהאדריכלות המקומית, בחו"ל אנחנו מסתכלים למעלה על הבניינים, על הצבעים שלהם, על הפרטים שמאפיינים אותם כמו הדלתות, המרפסות והמעקות ועל החומרים שמהם עשויים. אבל בארץ אנחנו מסתובבים בעיר ולרוב לא מסתכלים מסביב על הבניינים שהם הנוף המקומי שלנו, אנו לוקחים אותם כמובן מאליו ולא מקדישים להם רגע של התייחסות, מחשבה או התפעלות.
התערוכה "אדריכל המדינה" שמוצגת בימים אלו בביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו בתל אביב, מפגישה אותנו עם האדריכלות המקומית שלנו. עם מבני הקיבוצים, עם שכונות מגורים ברחבי הארץ, עם מבני משרדים, עם בנייני בתי חולים, עם תכניות מתאר ועם קמפוסים של אוניברסיטאות. דרך חייו המקצועיים ופועלו של האדריכל אריה שרון (1900-1984) אנחנו זוכים למפגש מסוג אחר עם הבנייה הישראלית, המקומית, מציצים לתהליכי העבודה שמאחורי המבנים ובעקבותיה, אולי נסתכל גם על העיר שסביבנו אחרת.
אריה שרון ברחבת הפורום, קרית הטכניון, חיפה, 1964, צלם לא ידוע, מתוך אוסף יעל אלוני
את התערוכה אצר ד"ר ערן נוימן והיא מתבססת ברובה על אוסף אריה שרון שבארכיון עזריאלי לאדריכלות ומאוסף בתו, יעל אלוני. התערוכה מחולקת לשמונה פרקים המספרים בסדר כרונולוגי את סיפורו המקצועי של שרון ולצידו את הקמתו ובנייתו של המרחב הישראלי, באמצעות תכניות, מודלים, איורים, צילומים, סרטים, מכתבים ומסמכים נוספים.
משנת 1924 ועד 1983, מקיבוץ גן שמואל ועד הרפובליקה הדומיניקנית. רשימת הפרויקט של שרון מרשימה כאין כמוה וכוללת כ-600 פרויקטים. היקף התכנון והבנייה לצד דרך מחשבתו ועבודתו הפכו אותו לאחד מאבות האדריכלות הישראלית ואת משרדו, הממשיך את דרכו גם כיום, לאחד מהפעילים ביותר במאה ה-20. הוא התחיל את דרכו בלימודים בבית הספר באוהאוס שהיה פעיל בדסאו שבגרמניה בין השנים 1919-1933, שם גם הכיר את אשתו, גונטה שטלצל, שהיתה המורה האישה היחידה בבית הספר. את משרד האדריכלים בראשותו הקים בתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת, ימים בהם תל אביב החלה לגדול והיישוב הארץ ישראלי קלט גלי עלייה נרחבים. אלו הובילו לצורך אדיר בתכנון ובבנייה ובהמשך לכך, לכר פורה לשרון לממש את רעיונותיו האדריכליים. התפיסות האוניברסליות של הסגנון הבינלאומי אפיינו את הפרויקטים שלו לאורך השנים, בהתאם לחינוך האקדמי שרכש בבאוהאוס – צורות גיאומטריות בסיסיות נטולות קישוטים, סגנון מודרניסטי נקי ופונקציונאלי ותכנון מודולרי שמתבסס על גריד ומאפשר לבניין לגדול ולהתפשט לצדדים ולגובה על ידי הוספה של יחידות חזרתיות.
חזית דרומית עם פרטי הצללה של בית הבראה כינרות, טבריה, 1967-1973, עם אלדר שרון, צילום-רן ארדה מתוך אוסף יעל אלוני
בין מאות ציוני הדרך בקריירה שלו, נמנה את הקמת קיבוץ גן שמואל, את ניסוח ומימוש "תכנית שרון", תכנית האב הראשונה של ישראל לבקשתו של ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון, את עבודתו לצד אדריכל בנימין אידלסון, שהמשיך לנהל את המשרד בזמן ששרון עבר במשרד ראש הממשלה, את הצטרפות בנו אלדר שרון לצוות המתכננים במשרד בשנת 1965 ואת עבודתו בניגריה בשנות ה-60 וה-70 שמהווה דוגמה אחת אך משמעותי לפועלו גם מחוץ לגבולות הארץ. כיום ממשיך את דרכו נכדו, ארד שרון, דור שלישי לניהול המשרד המצליח.
חזית האגף הצפוני בבית החולים סורוקה, באר שבע, 1955-1959, עם בנימין אידלסון, צילום-ה.שדה מתוך אוסף יעל אלוני
התערוכה מרשימה מאוד, גם בהיקף הפרויקטים והעשייה וגם באופן שבו מוצגים החומרים ההיסטוריים. אמנם בטקסט התערוכה מציין האוצר כי את מרב החומרים החזותיים שמוצגים בתערוכה, השרטוטים, הסקיצות והמודלים, לא יצר שרון בעצמו, אלא שותפיו למשרד, אך ניכרת החשיבה הקונספטואלית, היצירתית והחדשנית שאפיינה את עבודתו ואת המבנים שעברו תחת ידו. התערוכה נטולת צבע כמעט לגמרי, היא כולה בשחור לבן, בשפה אדריכלית של שרטוט ידני, ללא הדמיות צבעוניות כפי שאנו רגילים לראות כיום. הקסם של עבודת היד ושל התפיסה של שרון ניכרים מכל קו משורטט וניתן להתעמק זמן רב בכל תכנית, חתך ומודל. כאשר כל אלו מוצגים האחד ליד השני אי אפשר שלא להתפעל, להתרשם ולהעריך מחדש את התכנון והבנייה הישראלים ואת האיש הזה, שהשפיע באופן כל כך ניכר על הסביבה הבנויה שלנו.
התערוכה תהיה פתוחה עד ה-1.10.2018 והכניסה ללא תשלום.
מידע נוסף ניתן למצוא באתר המוזיאון .
מתחם מגורים בשכונת גילה בירושלים, בשיתוף אלדר שרון. האב הוזמן לייעץ לעורכי התכנית המתאר החדשה לבירה, וגם אחר מלחמת ששת הימים המשיך לבצע הצעות פיתוח שונות (צילום : רן ארדה, אוסף יעל אלוני)
