כבר מספר שנים אני מתכננת נסיעה לקובה רק כדי לחיות ולו בפרק הזמן של החופשה את המוסיקה הקובנית. בעקבות הכנת טיול לקובה התוודיתי למוסיקה שלא הכרתי – ה-bolero הקובני. הכרתי רק את הbolero הספרדי. הבולרו הקובני, אשר התפתח בקובה הושפע גם מהבולרו הספרדי וגם מהמוסיקה האפריקאית-עם מאפיינים קאריביים. בפועל הוא הופיע בתחילת המאה ה-19, כאשר ה-bolero  הספרדי היה קיים כבר מתחילת מהמאה ה- 18. הבולרו הוא סוג של בלדה לטינו.

שורשי הבולרו הקובני מזוהים בעיקר עם העיר Santiago de Cuba, כאשר מייחסים את צמיחתו וייחודו לנגן גיטרה מקומי והוא Pepe Sanchez. הוא צמח בפועל על מצע קבוצות נגנים נודדים אשר ניסו להרוויח את לחמם בנגינה. בזכות כישרונו, Pepe Sanchez ניגן ושר את שיריו ומעולם לא העלה אותם בכתובין. כך אבדו רוב יצירותיו, כאשר נותרו רק כ- 10 בולרוס בעיקר בזכות חבריו ותלמידיו.

Pepe Sanchez נחשב גם כמייסד ה- Trova, המוסיקה הקובנית שבעיקר צמחה מSantiago de Cuba. המילה Trova צמחה מהמילה trovadores , מוסיקאים נודדים.

ב- 1883 Pepe Sanchez הלחין את הבולרו הראשון, Tristezas, עצב. מאפיני הבולרו רומנטיים, ליריקה נוגעת ללב, בעיקר של חסר. המוסיקה הזאת התפשטה בכל קובה.  ההתפתחות המוסיקלית הקובנית ייסדה גם את ה-,Son שיר ווקלי מלווה במיתרים – גיטרה ובס ותיפוף למינהו. כך נולדו יחידות מוסיקליות ברבע הראשון של המאה ה- 20 – ה- Cuban Son  וה- Bolero.

קבוצת נגנים אשר קמה ב-1925 –  Miguel Matamoros, Rafael Cueto Siro Rodriguez נדדו ברחבי קובה ושרו Cuban Son ו- Bolero.  מביני דבר מציינים שאף הBeatles  הושפעו בתחילת דרכם מה- Boleros.

לאחר חיטוט והקשבה למוסיקה קובנית, בעיקר של תחילת המאה הקודמת,יש בידי שתי המלצות קובניות מעולות –    Maria Teresa Vera, בעיקר האלבום Las Perlas de tu Boca

ו- Esther Borja, אלבומה –  Lagrimas Negras זמרת סופרן יוצאת דופן