תערוכת פיטר ופאן במוזיאון ישראל מפתיעה בעניין הרב שהיא מעוררת – לילד ולמבוגר כאחד.

פיטר פן, ספר ילדים המככב מעל מאה שנה, מקופל בו סיפור מרתק ששורשיו במיתולוגיה היוונית.

את המחזה פיטר פן כתב סופר נובלות ומחזאי J.M. Barrie. המחזה עלה לראשונה בלונדון ב- 1904.

בתערוכה פסלים, צילומים, איורים וקטעים מתוך הסרט פיטר פן, החושפים רבדים שונים של סיפור ילדים מופלא זה. המפתיע הוא שורשי סיפורו של פיטר פן ביוון הקדומה –  האגדה מספרת שנולד ילד שחציו בן אדם וחציו תיש . האב, האל הרמס, אסף את הרך הילוד ולקח אותו עימו לאולימפוס, ושם קיבל את שמו – פאן – שמשמעותו כול. השם ניתן לו מפני שלמרות מראהו הוא ידע לשמח את כולם. פאן הוכתר כאל הרועים ועדריהם וכן אל המוסיקה, בהיותו מנגן על חליל. שמחתו, המסתורין שבדמותו, מראהו החצוי וצליליו הלהיבו את הדמיון.

קרדיט: צילום ©  מוזיאון ישראל, ירושלים על ידי אלי פוזנר

דמותו של פאן השפיע על הסופר הסקוטי, אשר כתב מחזה על ילד שנשאר תמיד ילד המשמח ועוזר והוא חי בארץ-לעולם-לא… פאן ביטא באגדת חייו שמחה, פוריות ואף עדינות, היה אדונם של הדי הגבעות, המיית הרוח ושאגת חיות הטרף.  בדמותו של פאן היה שילוב של רכות ופוריות ובאותה מידה ביטא גם פרעות מפחידה, כפי שהטבע בא לידי ביטוי לעיתים. הזמן ריכך אגדת דמותו של פאן. הוא נותר נערי ומבטא יופיו של הטבע. בתערוכה מומחש השינוי שחל בדמותו של פאן לנער שובה לב באמצעות פסלים גדולים.

קרדיט : ימין: דיוניסוס, אל היין ופוריות האדמה, בית־שאן, המאה ה־2 לספירה, שיש, רשות העתיקות. שמאל: סָטיר מרקד, קיסריה, המאה ה־2 לספירה, שיש, רשות העתיקות

רובד נוסף מרתק עבורנו, כישראלים, לאגדת פאן הוא העובדה שבבניאס, למרגלות החרמון, היה אחד הממקדשים שהעולם הפגאני הקריב בו קרבנות לאל פאן (המקדש נקרא גם פאניון החל מהמאה ה-3 לפנה"ס ועד המאה ה-5 לספירה).

קרדיט : שחזור מאויר של מתחם הפולחן בבניאס, שלום קוולר

סיפור עצוב בחייו של הסופר הסקוטי, בארי, הביא אותו להתחבר לדמות האגדית של פאן ולביטויים ילדותיים עליזים ומשמחים. הוא רקם עולם של אגדות, פיות, אבל גם שילב דמויות "רעות", דוגמת פיראטים. כך ביטא מאבקים בין טוב לרע, כמו באגדות כמו בחיים. המחזה של בארי חיבר בין דמיון, רצון הסופר לטוב לבין המציאות על ידי כך שהוא יצר עולם שכולו אגדה המשלימה את החסר במציאות.

אגדת פיטר פן היא אגדה על ילד, פיטר פן, שנשאר כל חייו ילד משמח, עוזר, גם באמצעות הפיות, בכל מקום בו נוצר צורך. קטע מתוך הסרט פיטר פן המוקרן בתערוכה מפעים  עיניים – גם של מבוגר וגם של ילד. מי אינו שמח מדי פעם להמריא בכנפי הדמיון ולראות דמיון כל יכול?

קרדיט : פיטר פן מפליג, פיטר פן בגני קנזינגטון, ג‘יימס מת‘יו בארי, איור: ארתור רקהם, לא מתוארך, מוזיאון ישראל, ירושלים: אוסף אגף הנוער

ילדים ומבוגרים שמחים לגעת בעולם המיתולוגיה היוונית וגם לגעת  בדמיון ילדות משמח ולחוש רגעים בארץ-לעולם-לא.

כל איורים לקוחים מקטלוג התערוכה:
פיטר ופאן, מיוון הקדומה אל ארץ- לעולם –לא
מוזיאון ישראל, ירושלים 2019
תערוכת פיטר ופאן במוזיאון ישראל – https://bit.ly/32nvXXQ