By Tami Klein
פורסם במדור- "מבט על החיים", אמנות, חדש במגזין "מקו ועד תרבות"
כל הצילומים הם צילומי מסך מיוטיוב.
מקום נידח, כפר, במקדוניה, הנראה כמו אתר היסטורי, דמות אישה ואימה הזקנה, משפחת נוודים באמצעותה נחשפים חלק מעיקרי חיים שלנו כבני אדם, צילום המשאיר את הצופה בפה פעור, בימוי של היות "הזבוב שעל הקיר", וכל זאת בסרט Honeyland,, ארץ הדבש.
בעקבות העיסוק בגידול דבורים במשפחתנו, קיבלתי יום אחד לינק לסרט. מאז צפיתי בו מספר פעמים, כדי לחזור לדייק מה פספסתי בצפיות הקודמות.
הבמאים, גם הם מקדוניים , Tamara Kotevska & Ljubomir Stefanov, התכוונו לצלם סרט דוקומנטרי על שינויי אפיק הנהר Bregalnica, הקורים מדי 10 שנים, בחבל ארץ בו מתרחש הסרט. אבל כמו בחיים, יש תכנית ויש דינמיקה של החיים. ואני תמיד מוסיפה – וטוב שכך. החיים מובילים נכון גם כאשר איננו מודעים בנקודת הזמן הנתונה, ורק בדיעבד. כל עבודת הסרט ערכה 3 שנים ו-400 שעות צילום. בזכות הנושא המאד מעניין שנחשף לנגד עיני הצוות, הם צילמו התרחשות שלא הבינו את שפת הדוברים (טורקית). ההבנה הוויזואלית הובילה אותם לצלם, כעדותם – “simple narratively” . רק לאחר 6 חודשי צילום, כאשר הוזמן מתרגם, נכחו יופי עבודתם – "אם הצוות הבין המתרחש ללא הבנת השפה, כולם יכולים להבין המצולם", ציינו הבמאים.
בהגיעם לאזור, הבמאים גילו אישה, Hatidze Muratov, החיה רק עם אימה, בכפר הבנוי מאבני/סלעי המקום וטיט. הן התושבים היחידות בכפר. השאר עזבו, כולל אחיה של הגיבורה הראשית. לפי מסורת העדה, אחרונת הילדים, כלומר אישה, עליה להמשיך לטפל בהורים עד יום מותם. מסתבר שהאישה מעולם לא נישאה מאחר שאחרי כל "בקשת ידה של האישה מגברים שרצו להינשא עימה, "האב התנגד"…
האישה ואימה מתקיימות ממכירת דבש. הדבש מיוצר בטבע, מדבורי בר, בצוקים בסביבת הכפר, בגזעי עץ חלולים, בחללי קירות הבתים העזובים בכפר. האישה משווקת בעצמה את הדבש בשווקים בסביבתה, מרחק הליכה של כ- 4 שעות.
עקרי נושא הסרט נחשפים בפני הבמאים במקרה, כאשר יום אחד מגיעה משפחה, לה 7 ילדים, להתגורר בכפר. מנקודה זאת מתפתחת הדרמה וערכי חיים. כותרת הכתבה "Half for me, Half for you", היא האני הבסיסי בהתנהלותה של Hatidze, הגיבורה – כל כוורת שנפתחת, היא לוקחת רק חלק מחלות הדבש, היתרה היא משאירה עבור הדבורים, להמשך קיומם, האנרגיה אותה הם השואבים מפרי עמלם. כפי שלימד אותה סבה.
את עיקרי הסרט לא נחשוף בכתבה. אתם, הצופים, תחשפו אותם בעניין מרתק. אין לי ספק בכך.
הסרט כסרט דוקומנטרי הוא עד כדי כך ייחודי, שיש מי שכבר אמר לי שהיו לו מחשבות בצפייה בסרט, האם הדמות המרכזית אינה דמות מבוימת. Hatidze היא בעלת עוצמות מרגשות. דרך התנהלותה, הפתיחות, הביטוי הרגשי "ללא פרגודים" שלה, כאשר פניה היא מתנת צוות הסרט.
צפו בריאיון עם שני הבמאים, סיפורם על הדרך, ההפתעות, הקשיים ו"המתנות" שהוענקו להם במהלך עבודתם. הריאיון לא פחות מרתק מהסרט. כדאי מאד לשים לב גם לצניעותם של הדוברים, תכונה שאפשרה לצלם סרט דוקומנטרי כפי שצילמו. ניכרת בסרט הזרימה שאינה מופרעת, כמו צילום אינטואיטיבי.
היה חשוב לצוות, לאחר שנחשפו ל"אוצר" אותו הם יכולים לצלם, גם להביא לידי ביטוי הטבע וההתנהלות השונה של הדמויות בסרט בעונות השנה השונות – קיץ, סתיו, חורף, אביב.
טיב הדיאלוג המופלא של Hatidze עם הטבע ועם האנשים בסביבתה, מציף אפיון של דיאלוגים נוספים, חלקם מרגשים וחלקם מטרידים. הסרט פותח מניפה ייחודית על בחירות האדם – מקומו ותרומתו לסביבתו ולקהילתו.
צפייה בטריילר של הסרט :
https://www.youtube.com/watch?v=B27ORUHlp6E
הסרט ישודר ביום שישי, 24.7.20, בשעה 19:30, ביס דוקו.
צפייה בראיון עם שני הבמאים :
