By Tami Klein
פורסם במדור- עיצוב, חדש במגזין "מקו ועד תרבות"
"אני באמת מאמינה שאנחנו יכולים להתחיל להיות האחר. לא רק לעבוד בשביל האחר,
אלא להיות האחר בעבודה ."
“I really believe we can start to become the Other to work. Not only to work for the Other.
To become the Other to work".
מדוע?
כי בית הוא לא רק בית, בית מקנה ומשקף זהותו של האדם.
הכירו את הסטודיו של Tatiana Bilbao, אדריכלית במקסיקו סיטי. ייחוד תפיסתה ועבודתה – תפיסה סוציו-תרבותית בבסיס עבודה עם לקוחותיה, גם שימוש בטכניקות מסורתיות מקסיקניות בבניית בתים. היכרות עם טטיאנה בילבאו מקרוב, הרצאותיה, ספריה והפרויקטים שהיא בנתה במקסיקו ובמספר מקומות בעולם – צרפת, ארה"ב, ספרד … נחשפת יריעה מאד מעניינת שבבסיסה נקודת המוצא, תפיסת עולמה על האדם ובית מגוריו, הסביבה הקרובה והיותר רחוקה, התרבות האתנית שלו – מנהגים, צרכים, רצונות והעירייה הפיננסית.
תפסיתה של טטיאנה בילבאו היא ביסודה סוציאלית – הגדרתה ש"דיור הוא זכות יסוד" – מעמידה אותה בפוזיצייה לראות במרכז עשייתה לא האגו המקצועי שלה, כאדריכלית, אלא קודם כל כבעלת מקצוע המשרתת קודם כל הלקוח וסביבתו.
בתיק עבודותיה אפשר למצוא החל מבתים שנבנו למעמד בעל יכולת כספית גבוהה, בתים שהמדינה איפשרה לנזקקים שגם להם יהיה בית (גם במקסיקו וגם בצרפת) ופרויקטים ציבוריים עירוניים המשרתים אוכלוסיות מגוונות, כגווני אוכלוסיה כמו מקסיקו סיטי.
"לכל מקסיקאי הזכות להנות מדיור מכבד והגון", מציינת טטיאנה. אמירתה מתבססת על העובדה שמקסיקו היא בין המדינות המעטות בעולם שדיור הוא זכות יסוד בחוקת המדינה. חישבו על מדינה בעלת 120 מיליון תושבים, כאשר 70% מהם חיים בערים ו- 20% מהם חיים במקסיקו סיטי, הבירה. טטיאנה מדגישה בכנות ש"לאפשר לאוכלוסייה כה גדולה בית בהתאם לחוקה מ- 1970, היא עובדה ובעיה, שמדי שנה כל ממשלה מחויבת לה ומשתדלת לקיימה."
בחרנו שני פרויקטים – פרויקט של בניית 16בתים לנזקקים לאחר אסון טורנדו בעיר גבול בצפון מקסיקו, כאשר 600 בתים נפגעו, 28 בתים נהרסו לחלוטין, וחלק מהאנשים גם נספו. האסון קרה בעיר קטנה Angangueo במדינת Michoacan. שם הפרויקט – Acuna Ciudad , דיור בר קיימא. הפרויקט כלל גם הקמת פארק לינארי, מגרש משחקים ומבנה זיכרון לנספים באסון, להדגשת ייחוד המקום בסביבתו היותר רחבה.
כדי לעמוד בתקציב המדינה לכל יחידת דיור, בין 8000 -10000 $ לבית, המדינה דרשה פרוטוטייפ. הסטודיו של טטיאנה בילבאו אפשרו, למרות הפרוטוטייפ שכל יחידה תראה שונה, להדגשת השונות בין המשפחות. עובדה זאת איפשרה שינויים בהתאם לצרכי כל משפחה. הדגש היה לאפשר גם שינויים עתידיים אפשריים בהתאם ליכולת הכספית העתידית האפשרית של הדיירים, לכן הודגש גם גובהה של כל יחידת דיור ומעט שטח פנוי סביב הבית.
המודל הבסיסי שאושר קבע 2 חדרי שנה, מקלחת ושרותים, מטבח וגובה 5 מטר לחדר המגורים. בסיום תהליך עיצוב הפרוטוטייפ מצאו שבפועל יש אפשרות ל- 5 חדרי שינה ולא לשניים בלבד, כפי שנכחו בתחילת התהליך. עקבו אחר "משחק הקובייה", עיצוב הפרוטוטייפ, ותווכחו בעניין הרב בעיבוד התהליך.
שימו לב למקטים שנבנו בתכנון הבתים ולרמת הפרוט :
הסטודיו פתח בדיאלוג עם הדיירים על צרכיהם הציבוריים, ובהתאם למשל החליטו שבמקום מגרש חנייה, שמכוניות שכנו בו, התושבים החליטו לנצל שטח זה לטובתם. השינויים הציבוריים עבור אותן 16 יחידות השתנו בהתאם לצרכיהם של התושבים, למרות הפרצלציה הראשונית שהמדינה הכתיבה.
ולהלן האפשרויות :
הסטודיו הזמין את האמן Juan Estrada אשר עזר לתושבים, אשר רצו בכך, כיצד לצבוע את בתיהם, וגם בדרך זאת הופרדה אחידות הפרוטוטייפ.
טטיאנה מדגישה שחלק מבתים אלו הם צבעוניים מאחר שחלק מהאנשים בטאו בכך את צרכיהם ואת זהותם. כמה מרשים משפט זה!
פרויקט בית Ajijic
החלטנו להתמקד בפרויקט נוסף שבוצע בסטודיו של טטיאנה בילבאו, פרויקט בית Ajijic. פרויקט זה משקף שתי פנים בגישת טטיאנה – הפן האנושי של הסטודיו בהיענות ללקוח, ושנית, פשטות מה היא יכולה להיות.
הצילומים בפרויקט זה – Iwan Ban – Iwan.com , Rory Gardiner
הבית בוצע גם הוא בתקציב נמוך והסיפור שלו מעורר השראה – ללקוחה היה תקציב נמוך, ממנו לא יכלה לחרוג. התשובה הראשונה של טטיאנה הייתה שהתקציב אינו מאפשר לבנות את הבית.
במחשבה שנייה, טטיאנה החליטה לא לדחות לקוחה למרות הקושי הפיננסי. הסטודיו עמל כיצד להוציא מן הכוח אל הפועל הצרכים הבסיסיים שהלקוחה הדגישה, ובעיקר שהלקוחה הייתה מאד ברורה בהגדרת הפונקציות של הבית.
הפן האנושי ביחסה של טטיאנה היווה נקודת מפנה בהסכמת הסטודיו בכ"ז לבנות את הבית למרות התקציב הנמוך. ראו ציטוט מהרצאה של טטיאנה והתרשמו גם אתם מגישתה "אני באמת מאמינה שאנחנו יכולים להתחיל להיות האחר. לא רק לעבוד בשביל האחר, אלא להיות האחר בעבודה ."
“I really believe we can start to become the Other to work. Not only to work for the Other. To become the Other to work.”
"להחליף צד" בוודאי איננה התנהלות פשוטה. הסטודיו התאמץ והצליח.
ראו תהליך עבודה לבית מהמקט עד השרטוטים :
שימו לב לקירות הבית – הם נבנה בשיטה עתיקה, המכונה אדמה נגוחה – דחיסת אדמה מעורבת בחומר, בחרסית, בתבנית הנוצרת מלוחות עץ קלות הבונים תבנית הקירות. כל הטוויסט בבניין זה הוא ללא ספק גווני הקירות מבחוץ ומבפנים. לכל תערובת האדמה נוסף צבע אשר אפשר גווני הצבע העדינים. חישבו על האסתטיקה, היופי העדין, שבאה לידי ביטוי בקירות הבית. חישבו גם על העובדה שבאמצעות הטכניקה הזאת אין צורך לצבוע לא הפנים ולא החוץ של הבית.
הלקוחה הגדירה מראש שהבית, בית נופש (ליד Chapala Lake) , יחידה בה חדרי השינה, ויחידה בה מטבח פתוח לחדר המגורים. הסטודיו עיצב מרפסות נפרדות פתוחות לכל יחידה, ואיפשר קשר רציף בין שני חלקי הבית.
הבית, מותאם לצרכים מוגדרים, כחלק מהנוף ופני השטח, "מתקשר" ומצריך תחזוקה מינימלית. התוכנית הפשוטה הגדירה את הצורות השונות של הבית, את המורפולוגיה שלו. כל קובייה מייצגת חלק אחד בודד של הבית, והוא מהווה חלק אינטגרלי מסך כל הבית. החלקים השונים כל אחד מתבודד בפני עצמו, אבל גם מצליחים להתכתב ביניהם. המכלול של הבית מטפח קיום הפרטיות, ומרחבים ציבוריים. כל דינמיקה אפשרית של המשפחה, ביחד או לחוד, מתאפשרים.
הצבעים והטקסטורה של הקירות והנוף מתמזגים בדרך שהבית הוא חלק אינטגרלי של הטבע מסביבו. החזית האטומה במידת מה מגנה בפני רוחות צפוניות , אבל פתיחות גדולות מאפשרות לאור להיכנס לתוך הבית, משקפות את הסביבה, ומאפשרות לתוכנית הבית להיפתח לגינה.
פשטות ואומנות מגדירים את הבית, כאשר בעדינות באים לידי ביטוי הגמישות של חלקיה השונים של התוכנית, ומאפשרים התייחסות למיקום.
כדי להחיות הכתוב מעלה, קוראים יקרים, אתם מוזמנים לצפות באחת מהרצאותיה של טטיאנה בילבאו. מובטח לכם עניין רב :
https://www.youtube.com/watch?v=OSr6V2zhGUg
צילומים – Rory Gardiner, Iwan Ban – Iwan.com