"האיום הגדול ביותר על התפתחותו המחשבתית של אדם, עפ"י הרמב"ם, הן דעותיו הקדומות. האדם נוטה להאמין בדעות שבהן הוא רגיל. תחושת הוודאות של אדם ביחס לדעותיו עומדות ביחס ישר למידת הרגילות שלו בהן. בני אדם הודפים מזון מסוג חדש, ומאותה סיבה הם הודפים גם דעות חדשות. המחיר הפסיכולוגי שבנטישת דעה או בהמרתה באחרת גדול מדי. מכאן שמנגנוני השכנוע העצמי פועלים ביתר שאת ככל שאדם רגיל יותר בדעותיו. מורה הנבוכים פועל כנגד הרגלים מחשבתיים. הוא מבקש לשחרר את תודעת הקורא שלו מן המחשבות שבכלאן הוא נעול בגלל שהוא מורגל בהן."  (עמ' 64-65).

יש ימים שחוזרים לספרי עיון. אלו ימים בעיקר של צמתים. כך חזרתי לספרו של מיכה גודמן – סודותיו של מורה הנבוכים.

מילים הן סימנים הנרקמים ביחד גם לדעה, להשקפת עולם. הן כמובן לא מציאות אלא מפה שהן רקמו לומר משהו על המציאות. כך כל אדם בקונטקסט זמנו, אישיותו וחינוכו יוצר מפות שונות במעט או בהרבה מזולתו. אם דעותיי הן רק עוד מפה רקומה ממילותיי, אולי יקל עלי להיחשף, ולו מתוך סקרנות למפות נוספות.

או הגישה האומרת אלו רבדים נוספים יכולים להיות לאותו מרקם מילים. הסקרנות עשויה להיות המפתח לקלף שכבות מחשבה.

או זווית ראייה נוספת – תמיד עלולה ליפול הטעיה בהבנתנו. הבנה מטבעה היא עשויה/עלולה לברוא דעה כמו דוגמת הרמב"ם, אור הברק. הבזק של הבנה מטבעו יכול גם להכשיל הבנה לעומק.

ומכל הנאמר מעלה – יתרון גדול להשאיר דלת פתוחה רחבה להקשיב ולנהל דיאלוגים. הזוכה הוא רק האני החושב כך או אחרת.

מאחר שהיחסות חלה על כל פן בחיינו, אנחנו כבר יכולים להסיק, שהיהירות רק כולאה אותנו. זהו מס כבד שאנחנו נענשים בו.

ומה ביחס למחלוקת? שמטבעה היא עשויה להיות בריאה? רצוי אולי להחליפה במילה דיאלוג. מדוע? כי מחלוקת מחלישה את הדיון.

ניסוח הרב דר' בנימין לאו על ספרו של בני גודמן על מורה הנבוכים של הרמב"ם אולי הקולע ביותר מבחינת בחירת המילים, שמטבען הן גם מניעות לפעולה :

"מיכה גודמן מנגיש את אחד הטקסטים המכוננים של הפילוסופיה היהודית והופך אותו לכלי עזר לבירור שאלות יסוד בחיי אדם וחברה …"

גודמן מעלה בספרו נושאים מ- מורה הנבוכים שבחיי המאה ה- 21 כל אחד יכול לקלף רבדים לעצמו גם בהיותו אדם חילוני. תשובותיו הפילוסופיות של הרמב"ם מלפני 800 שנים מבהירות מדוע הן עונות גם על שאלות בוערות של הנבוכים בראשית המאה העשרים ואחת.

ומה תפקידנו? – מעט להתאמץ לבדוק, להקשיב, להדהד בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין זולתנו, ובכך לכבוש דרך גם עבור הדור הצעיר על חשיבות העמדת הוודאות למבחן תמידי.

 

הוצאת דביר – www.kinbooks.co.il