By hhm_hafatzim
פורסם במדור- אמנות
מבקר התאטרון מיכאל הנדלזנץ כתב בביקורת על ההצגה "…לכו להצגה הזאת, ותפתחו את העיניים והאוזניים. שווה וראוי…" ואנחנו מוסיפים – חלקו מתנה ייחודית לעצמכם – הנאה מתאטרון טוב ומעניין ולכו לראות את "אום כולתום" בתאטרון ערבי- יהודי ביפו.
// מערכת "מקו ועד תרבות"
אום כולת'ום בהופעה בפריז בשנת 1967, צילום: Staff/AFP/Getty Images
"אום כולתום" הוא מחזה מוזיקלי ע"פ הרומן OUM מאת סלים נסיב. המחזה מציג סיפור חייה של הזמרת המצרייה הנודעת, אום כולת'ום, "כאוכב אל-שרק" (כוכב המזרח) מאז החלה את הופעותיה כשהיא מחופשת לנער בדואי, עד שכבשה את ליבם של המצרים והעולם הערבי כולו. זוהי הצגה על האהבה הנואשת של המשורר אחמד ראמי לזמרת הנערצת לה חיבר 137 מתוך 283 שיריה, ועל התחרות בין שני חבריו, ענקי המוזיקה: אום-כולת'ום ועבד אל- וואהב, אשר שיריהם מושרים במופע. סיפורה של אום כולת'ום הוא גם סיפורה המרתק של מצרים במאה ה- 20.
צילום: רדי רובינשטיין
מצריים במאה ה- 20 , לפי סיפור חייה של אום כולתום ובעיני הסופר הלבנוני סלים נסיב, אשר כתב הרומן על פי חייה של הזמרת, אום, ניסתה וגם הצליחה, במידת מה, לחפש את זהותה הלאומית בשורשיה הערביים והמוסלמיים מול מצרים החילונית, אך גם קרועה בין המסורת לבין השפעות המערב.
ב- 1952 התרחשה במצרים מהפכת הקצינים שהעלתה לשלטון את גמאל עבד אל נאצר, אשר נתפש כמנהיג הגדול המושיע שיאחד את העם הערבי כולו. נאצר פרש את חסותו על אום כולת'ום והפך אותה לשגרירה נודדת בעולם. לאחר התבוסה במלחמת ששת הימים, התפטר נאצר אך העם החזיר אותו לשלטון. אום כולת'ום יצאה למסע קונצרטים לגיוס כספים ולעידוד העם.
צוות "חפצים" ממליץ:
צילום: רדי רובינשטיין
ב- 1922 הוכרזה רשמית עצמאותה של מצרים והסולטאן אחמד פואד קיבל את התואר "מלך מצרים". אבל למרות זאת, שליטת הבריטים במצריים נותרה ברורה ומוחלטת עד 1956. הייתה זו תקופה סוערת של מצרים הנאבקת לעצמאות מוחלטת מהקולוניאליזם מחד (בראשות ראש הממשלה סעד סע'לול) אך סובלת מאי סדר פוליטי, רווי יצרים ואלימות, כאשר היד הבריטית ממשיכה לבחוש ולהשפיע.
סיפור חייה של אום כולתום מגלמת דרמה בפני עצמה ומבטאת סיפור מצריים בתקופתה. אום כולתום נולדה במחוז א-דקהליה במצרים בשנת 1904. אביה, היה האימאם של המסגד המקומי. בגיל צעיר היא אילצה את אחיה ללמד אותה את הקוראן וגילתה כישרון שירה יוצא דופן. אביה שילב אותה, מחופשת כנער, לשיר בחגים ובחתונות. בגיל 20 הגיעה לקהיר, והמשיכה להופיע באולמות תיאטרון קטנים. היא הקפידה להימנע מחיי חברה או מאורח חיים בוהמי. המפגש המכונן עם המשורר אחמד ראמי שינה את חייה והפך אותה בהדרגה לכוכבת על.
אום כולת'ום הופיעה ביפו בשנת 1931. היא נפטרה בקהיר ב- 1975 .
צילום: רדי רובינשטיין
גלית גיאת מגלמת את אום כולתום והיא מפתיעה גם במשחקה ובעיקר בשירתה חלק משירי הזמרת המצרייה, שקולה היה כה ייחודי ביכולותיו. גלית גיאת היא הפתעה מאד מהנה ומרתקת בהצגה.
שתי דמויות נוספות מצליחות להרשים במשחקם – ג'ורג' אסקנדר בדמות המשורר אחמד ראמי וחאולה חאג' דיבסי בתפקיד האמנת סעדיה. העובדה ששני השחקנים ערבים, מקנה למשחקם אוטנטיות המעשירה את המציאות המשוחקת. כל אחד בדרכו ובתפקידו משחקים את הדמויות המגולמות בטבעיות ובזרימה ראויים להערכה.
צילום: רדי רובינשטיין
צילום: רדי רובינשטיין
צוות "חפצים" ממליץ:
העובדה שעל הבמה יש גם נגן עוד, ישנה מוסיקה חיה, בתוספת של רקדנית בטן מאד! מקצועית תמר בר-גיל, משלימה את אווירת התרבות המזרחית המצרית. כל העוסקים במלאכה הצליחו לגעת בקהל אשר הגיב בהתרגשות ובהשתתפות פעילה בקטעי המוסיקה במחיאות הכף הקצובות. זאת הייתה שעה וחצי של הנאה, אשר קרבה אותנו, תושבי אותו מרחב מזרח תיכון, לתרבות הערבית, המצרית במקרה זה.
תודה לתיאטרון יפו אשר הצליח להעשיר זווית ראייתנו חלק משכנינו. תיאטרון יפו ראוי לתמיכה ולהערכה שבתנאים הפיננסיים הקשים בהם הוא מתמודד, מצליח ליצור תיארון "שוליים" שאינו כלל שוליים.
סיפרו של סלים נסיב על חייה של אום כולתום הוא רומן מרתק לא רק כביוגרפיה של דמות אישה יוצאת דופן באישיותה וזמרת גדולה אשר חצתה גם את גבולות ארצה באמנותה, אלא גם כעדות היסטורית-תרבותית של מצרים וטלטלותיה בתקופת חייה. את הספר אפשר לקנות בסיום ההצגה. גם קריאת הספר היא המלצה חמה.
תיאטרון יפו
מפרץ שלמה 10, יפו העתיקה
טלפון: 03-5185563
אתר: www.jaffatheatre.org.il
אימייל: info@jaffatheatre.org.il
