אילו ידעה העז שהיא עז, היו רגליה מסתבכות זו בזו. אילו ידע הדג שהוא דג, היה שוקע למעמקי הנהר כגוש עופרת. העז , הדג, ההר והנהר יודעים עצמם בידיעה שאינה יודעת. רק האדם מנסה "לדעת" בידיעה היודעת. על כן אין האדם מצליח להיות אדם כשם שהעז היא עז, הדג הוא דג, ההר הוא הר, והנהר – נהר

חזרתי לקרא בספר "קולות האדמה", קטעים נבחרים מכתביו של החכם הסיני צ'יואנג-טסה. זה ספר, יותר נכון אסופה, של דברי חכמה, שמערביים כמונו רק יכולים או להתענג עליהם או להיות מופתעים מהם.

יואל הופמן ליקט ותרגם מסינית קטעים נבחרים של החכם הסיני צ'ואנג-טסה, פילוסוף, בלשוננו, מהמאה ה- 4 לפנה"ס, דאואיסט. הדאויזם הוא אחד הזרמים בפילוסופיה סינית עתיקה – תפיסת הדרך בחיים. (המילה הסינית דאו, משמעותה דרך). בשני משפטי הפתיחה מתמצת החכם הסיני את תפיסת עולמו .היפה בהצגתו של צ'ואנג טסה היא זווית הראייה של חשיבה הכל כך לא צפויה וההומור, באמצעותו היא מוסברת. קראו שוב 2 משפטי הפתיחה ותיווכחו בייחוד השימוש בשפה אצל צ'ואנג-טסה.

"אילו ידעה העז שהיא עז, היו רגליה מסתבכות זו בזו. אילו ידע הדג שהוא דג, היה שוקע למעמקי הנהר כגוש עופרת. העז , הדג, ההר והנהר יודעים עצמם בידיעה שאינה יודעת. רק האדם מנסה ל"דעת" בידיעה היודעת. על כן אין האדם מצליח להיות אדם כשם שהעז היא עז, הדג הוא דג, ההר הוא הר, והנהר – נהר."

מצאתי עצמי מחייכת בנאיביות בקריאת שורות אלו ואומרת – וואלה! איך אנחנו לא חונכנו לחשב גם כך… חונכנו לומר אמירות קטגורית, להוכיח אותן, להתווכח עליהן ולנסות לשכנע אמיתותן…

הספרון בנוי מ-69 פרקים – אפשר כל פעם לקרא פרק בודד ללא כל קשר לנקרא קודם או אחר כך. אפשר לקרא בספר ולאו דווקא לקרא את הספר.

אני מורגלת לכתב גם על ספרים, ואני מודה שמצאתי עצמי מטעה בעשותי כן. מדוע? קודם כל מפני שהנאמר על ידי החכם הסיני יעבור דרך התבניות שלי, שעשויות לשנות – במקרה הטוב, או לעוות במקרה הגרוע – את הכתוב. ואז אמרתי לעצמי – חברים קנו ספר זה, השאירו אותו ליד כורסת הקריאה או על השידה ליד מיטתכם, ומדי פעם רעננו התייחסויות, שנו זוויות חשיבה, התלבטו במה שלא חשבתם שאפשר להתלבט לגביו. איזו רעננות מחשבתית.

ובכל זאת מחובה מסוימת איני פטורה – התעכבו על פרק 5 – מילים. ציטוט מתוך הפרק :

"אין דבר שאיננו "אחר". אין דבר שאיננו "עצמו". את מה שאיננו נראה מנקודת מבטו של האחר,  יודע היודע את עצמו. על כך נאמר "הוא" בא מ"זה", "זה " מקורו ב"הוא" . זאת היא התורה האומרת ש"הוא ו"זה" מולידים אחד את השני. החיים הם במוות, המוות הוא בחיים; האפשרי הוא בבלתי- אפשרי, והבלתי-אפשרי באפשרי; החיוב מקורו בשלילה , והשלילה מקורה בחיוב.

על כן אין החכם נתפס להבחנות, אלא מאיר את הכול על פי טבעם של הדברים."

ובהמשך הפרק: " … הידיעה הנחה במקום שאינה יודעת, היא הידיעה השלמה. מי יודע את הדיבור ללא מילים,  את הדרך ללא דרך? מי שיודע זאת שוכן בהיכלי הטבע. מה שנשפך אל תוכו אינו ממלא אותו, מה שנשאב ממנו אינו מרוקן אותו. מניין וכיצד – אין הוא יודע, זהו האור הסמוי."

אשמח, אם לאחר קריאה בספר תכתבו ל- info@hafatzim.com ונעלה הכתוב למגזין, במדור "הבלוג של יהודית בר".

קולות האדמה, תרגום מסינית עם הערות ופירושים – יואל הופמן

הוצאת מודן