"אינני נמשך לזוויות ישרות-הזווית וגם לא לקוו הישר, הנוקשה והלא-גמיש אשר יצר האדם. אני נמשך לקו החופשי-הזורם, אני נמשך לפיתולים-החושניים. אותם הפיתולים אני מוצא בהרי ארצי, ברמזים של נהרותיה, בגלי האוקיאנוס, ובחמוקי גופה של אישה אהובה. עקומות מהוות את היקום, אותו יקום בעקומתו של איינשטיין."

Oscar Niemeyer

בסדר שערכתי לאחר שמדף ספרים נתלש מהקיר, מצאתי ספר על עיצוב ברזילאי. ספר ישן מ-2012. כך חזרתי לארכיטקט הברזילאי Oscar Niemeyer.

Niemeyer  , 2012 -1907. השפעתו על הארכיטקטורה המודרנית הברזילאית הייתה מהותית, וקרבתו לאדריכל השוויצרי-צרפתי, Corbusier, ניכרת מאד בעשייתו. הוא תכנן מבנים ציבוריים מרכזיים בברזיל ובערים רבות בעולם.

ראייתו הארכיטקטונית ותרגומה במציאות שימשה הסיבה לכתבה זאת. ראשית ראייתו את הקו המתפתל – מקורותיו ותרומתו האסטטית. חזרו, בבקשה, שוב לציטוט בראשית הכתבה – הטבע והטבע האנושי הם מקור השראה עבורו.

שנית – הזרימה – המוליכה את העין ואת התחושה. ראו הצילומים מטה – מבנה מגורים, בלוק, במושגים ישראליים. החלל שנוצר מתחת לבניין מאפשר זרימת אוויר ומוליך את העין יחד עימו. הוסיפו אלמנט הקו המתפתל – שביל חלוקי הנחל הלבנים לרגלי הבניין, ונבין כיצד גם הקווים הישרים של הבניין מתרככים ולו בזכות שביל חלוקי הנחל.

צילום – הארכיטקט הברזילאי Pedro Vannucchi

צילום – הארכיטקט הברזילאי Pedro Vannucchi

צילום – הארכיטקט הברזילאי Pedro Vannucchi

צילומי בניין המגורים אותו תכנן נימאיאר בשנות החמישים המאוחרות ברובע ירוק  Hansaviertel, , במערב ברלין, הוא דוגמא מצוינת המצביעה על כשרונו. שימו לב בשלושת הצילומים מעלה כיצד העמודים השמנמנים, בצורת V, כמו כנפיים, מייצרים אסתטיקה מעודנת, בנוסף לפונקציות נוספות שהם מאפשרים – הרמת הבניין, מקום מעבר מוצל מתחתיו, זרימת האוויר. החזית – האחידה – המרפסות שוות הערך בגודלם ודלתות ההזזה מזכוכית – יוצרת שקט ויזואלי ברפטטיביות החוזרת על עצמה.

לכמה מעט זקוקה העין כדי לשקוט וליהנות מהנראה מולה – צורתם של עמודי הבניין לא גבוהים מדי, לא רזים מדי וצורתם מפתיעה; בנוסף – צורות מלבניות, חזיתות הדירות, החוזרות על עצמן, והטבע הירוק המטביל היצירה בתוכו. כה פשוט וכה מהנה. וחישבו שהמדובר הוא רק בבלוק דירות מגורים.

ועל צניעות, עדיין לא כתבנו, בהיותה מובנת מאליה בבלוק המגורים הזה בברלין. יופייה של צניעות, בפרופורציות ובקונטקסט הנכון, היא התכשיט שלכולנו כדאי לשאוף.

ה- chaise longue, , בצרפתית – כיסא מוארך, כלומר, כיסא נדנדה מוארך, אותו יצר Niemeyer עם ביתו Anna Maria Niemeyer הוא ללא ספק יצירת אמנות – הקווים המעוגלים, "קווי החמוקיים" המתוכננים בפרופורציות כה מאוזנות, מייצרים גוף פיסולי, שקשה להפסיק מלהביט בו. כישרונות מבורכים יכולים ליצור ולהוות השראה לכל אחד מאיתנו, אם לא ליצור, גם בהערכה יש תרומה.

אני חוזרת ומציינת, ישראל, שתרבותה העיצובית כה קצרת זמן, בסך הכול כמה עשרות שנים, חייבת ללמוד מתרבויות אחרות האפשרי האסטטי המאוזן.