במאית מצרית צעירה, Sarah Rozik , בת 20, ביימה סרט קצר, 6 דקות, המבוסס על מקרה מחיי Mahatma Gandhi. הסרט הוצג ב- 2014 ב- Luxor Film Festival וקיבל פרס הסרט הקצר. ולא בכדי. סצנה על יושרה ונדיבות. סצנה לא-מרפה. לא נרצה להציגו לילדינו?

במאית –Sarah Rozik  

השחקנים – Omar Rozik, Ali Rozik

תסריט – Mohamed Maher r

מוסיקה מקורית – Elhanafy Mohamed Hassan

*ואם הזכרנו את מהטמה גנדי, ממליצים על הספר

רב מכר של הסאנדי טיימס מהטמה גנדי הפך לאחד מהמנהיגים וההוגים החשובים בהיסטוריה כשהחליט לפעול לעצמאותה של הודו באמצעות דרך מהפכנית של אי-אלימות. אבל בשביל נכדו, ארוּן גנדי, הוא היה קודם כל בן משפחה אהוב. כשארון היה בן 12 החליטו הוריו לשלוח אותו לסֶבגראם, האשראם המפורסם של סבו, על מנת שיתחנך לאור הסאטיאגרהא פילוסופיה הדוגלת בחיפוש האמת והתנגדות לרשע בצורה לא אלימה. במשך שנתיים חי ארוּן תחת כנפיו של סבו ולמד להכיר אותו ואת ההגות שלו מקרוב, עד שחזר לחיות עם משפחתו בדרום אפריקה, זמן לא רב לפני שסבו נרצח בידי מתנקש.במתנת הכעס מבקש ארוּן גנדי לחלוק עם הקור אים 11 שיעורי חיים מאלפים ויוצאי דופן שלמד מסבו, תוך שהוא משלב אותם בסיפורים מתוך חייו האישיים והיכרותו הבלתי אמצעית עם מי שהפך לאחת הדמויות האיקוניות של המאה ה-20. שיעורי החיים מעוררי ההשראה הללו נוגעים בנושאים אוניברסליים כמו גילוי עצמי, זהות, התמודדות עם כעס, דכאון, בדידות, חברוּת ומשפחה ונדמה שבעולם הכאוטי של ימינו הם רלוונטיים עוד יותר מתמיד.ארון גנדי, יליד 1934, היה עיתונאי במשך יותר משלושים שנה בטיימס ההודי, וכתב גם עבור הוושינגטון פוסט. בימים אלה הוא משמש כנשיא המכון העולמי לחינוך על שם מהטמה גנדי, ונוסע ברחבי העולם על מנת לדבר עם מנהיגים, כמו גם עם סטודנטים ותלמידי תיכון, על חשיבות השלום ואי-האלימות. הוא מתגורר ברוטצסטר, ניו יורק.