לפני שנים, אחד מבנינו ניהל חווה באפריקה לאחר צבא. קשיי קריאה מילדותו חסמו בפניו הנאה מקריאת ספרים. כאימא שמתנת ספר הוא עולם ומלואו, שלחנו/הבאנו לו מתנה ספרים. לאחר קריאת ספרו החדש של מאיר, שיצא ב- 1994 – "כימים אחדים" – וההתרגשות הגדולה ליצירה החדשה, הניעו להביאו כמתנה באחד מביקורנו אצל הבן.

והסיפור היפה – אותה התרגשות מהספר לכדה גם את הבן, אשר בעקבותיה הוא כתב מכתב למאיר שלו. מכתב  זה הוליד שרשרת התכתבויות בין הסופר לבננו, מאיר הוזמן לבקר, והביקר בחווה באפריקה רק חיזקה החברות בין השנים.

"כימים אחדים" היה סיפרו הראשון שבני קרא. פנייתו  הכתובה, הבלתי אמצעית, לסופר, ביטאו יכולותיו היצירתיים של סופר ללכוד. ולא בכדי. והבלתי אמצעיות ביחסו של מאיר לקורא צעיר שלא הכיר קודם לכן, ביטאו ישירות האדם שבמאיר שלו – צניעות אנושית חמה.

ארוחת-צהריים בביתנו בגליל, אליה הוזמן מאיר ואליה הגיע עם חברו דני סנדרסון, הצמיחה גם חברות משפחתית. פשטות הדיאלוג, הבדיחות ושמחת החברותא, ביטאו שוב פשטות הליכותיו ושמחת החיים שבו.

יהי זכרו ברוך.

ב-2011 הגדיל תיאטרון 'גשר' ליצור כאשר העלה הצגה אלמותית על במתו – 'יונה ונער'. זוכרת שביציאה מההצגה, כאשר הלכנו ברגל הביתה, הגוף רעד מבפנים. הצפייה הייתה אז עבורי חוויה עוצמתית בלתי נשכחת. כולנו זוכים עתה, כאשר תיאטרון גשר שחרר ההצגה לצפייה כללית. צפיתי בה כבר פעמיים. שלושה יוצרים גדולים חברו יחד להפוך ספר להצגה כה יוצאת דופן – מאיר שלו, אריה יבגני, הבמאי ורועי חן, הדרמטורג. הוסיפו צוות שחקנים מרטיט במשחקו, וגם אתם, קוראים יקרים, תוכלו ליהנות עתה, כאשר תצפו מה תיאטרון גדול, כתיאטרון 'גשר', יודע ליצור.

https://www.gesher-theatre.co.il/he/repertoire/a/view/?ContentID=132