זוג יוצרים אמריקאים, Michael Green ובת זוגתו Amber Noizumi, הגדילו ליצור סדרת אנימציה קולנועית צרפתית-אמריקאית מענגת, מפתיעה ומרהיבה אמנותית. סטודיו אנימציה  Blue Spirit הגדילו לעשות בתמונות דו מימד, למרות המדיום.

העלילה עלולה להרתיע במבט ראשון – נקמת ב- 4 גברים לבנים ביפן של תקופה ה- Edo, המאה ה- 17. הנוקם היא בפועל נוקמת. אימה היפנית ילדה ילדה בעלת עיניים כחולות בעקבות פגיעה מגבר לבן, אשר קיים איתה יחסי מין ועזבה, ובהמשך חייה היא מתה חסרת כול.

בתקופת האדו יפן סגרה שעריה לזרים, אבל ארבעה גברים לבנים הצליחו להישאר בה בנסיון גם להשתלט עליה.  הילדה סבלה קשות מסביבתה בגלל השונות יוצאת הדופן – העיניים הכחולות תזכורת לאדם הלבן וגם מעמדה של אימה, שהאדם הלבן פגע בה.

רק חרש ברזל עיוור, יוצר חרבות, קיבל את Mizu הילדה וקרב אותו אליה. הוא גם לא יכול היה לדעת, לראות, את עיניה היפות הכחולות… כך הנערה כחולת העין למדה אמנות יצירת חרבות ייחודיים ולוחמה באמצעותם.

העלילה של הסידרה היא שלד בלבד הנושא אמנות גדולה הבאה לידי ביטוי בה. לצפות בשמונת הפרקים של העונה הראשונה של הסידרה, שכולה ביטויי דרכי נקמתה של האישה כחולת העין, ולא לשבוע לצפות בעוד ועוד, מצביע גם על גדולת הדיאלוגים וגם על גדולת התמונות הממלאות את המסך.

תמונות מרהיבות – נופי שלג וגם נופי פריחה משולבים באין סוף תמונות דם – משאירים צופה פעור פה. איני זוכרת מתי לאחרונה צפיתי בתמונות אנימציה כה עשירות ומפתיעות כמו בסידרה זאת. מציינת זאת בתור אדם המאד מעריך ואוהב את המדיום המופלא הזה. גדולתה של האנימציה – היא מאפשרת גם כל מה שלא מתאפשר ביצירה קולנועית המביימת מציאות חיה.

יש בסידרה גם הרבה ביטויי שתיקה אציליים, מאפיינים של התרבות היפנית, וכמובן יש בה גם ביטויי אכזריות המפליאים בעובדה שאדם מערבי לא מצליח להזדעזע מהם. ולא בכדי. הכוריאוגרפיה בסידרה מופלאה וכמו מכה בהלם יופי, לעיתים.

בסידרה תמונות המעלות את יפן של המאה ה- 17 – בתי הבושת המענגים את הגברים בכל אשר הדמיון יכול וגם קשה לו לדמיין, מקומה הנחות של האישה לעומת מקומו של הגבר, התרבות הסמוראית המציפה אכזריות בכול, ומקומו של האיש הלבן הפולש בבוטות, בגסות וביהירות ללא גבולות.

רגשית, הסרט כמו הולם בצופה – העוצמה של החלטת הגיבורה לנקום, כאבה העמוק אותו נושא מילדותה, כאשר הילדים בני גילה דחו ופגעו בה, בהיותה שונה, הד דברי האם להיראות ולהתנהל בעתיד כזכר, כדי שלא יפגעו בה, בהיותה אישה ללא מעמד, והמודעות העצמית ביכולותיה להילחם ולנצח.

שימו לב גם לדמויות המשנה – הדמות קטועת כפות הידיים – תבונתו, רכותו ועמידתו הכה חשובה לו לתמוך ב- Mizu, היא במקום להשלים החסר בדמותה של נושאת הערצתו, הגיבורה המרכזית.

ועדיין לא חשפנו כיצד היוצרים בונים את המתח – בסטיות עלילה חדות, בהבזקי תמונות העבר של הילדה הקטנה המסופרת כבן והמתמודדת עם הילדים הפוגעים בה, בעונות השנה המתחלפות ובדמויות הרקע הצצות.

וכל אשר נכתב מעלה משאיר רושם של גדולה, אצילות וכאב עז שאינו מרפא. אל תפספסו יצירת אמנות זאת כי גדולה היא.

ואם רוצים גם מעט פרטים מאחורי המסך – היוצר, Michael Green, אימו ישראלית והיוצרת, בת זוגתו, Amber Noizumi, מעורבת מוצא – יפנית ומערבי.

מתוך "הסמוראית כחולת העין", באדיבות נטפליקס