מגזין "מקו ועד תרבות"

from Line to Culture – the magazine

'נתראה באוגוסט'
גבריאל גרסיה מארקס

סיפור קצר, מפתיע, מהנה,
וגם אינו מרפה.

By Tami Klein

פורסם במדור- ,

גרסיה מארקס אהב לנגן ולרקוד. Harry Ransom Center. צלם ותקופה לא ידועים.

לקרא יצירה חדשה, סיפור קצר, של גבריאל גרסיה מארקס, התחושה היא מתנה. עשר שנים לאחר מותו, ב- 2014, בניו איתרו כתב עט אחרון של אביהם, ולאחר לבטים החליטו בכ"ז להוציאו לאור.  יתכן שהלבטים נבעו מהעובדה שאין בו מה extraordinary- שביצירותיו האחרות ובכל זאת אותו extraordinary קיים בו, ואתם, קוראים יקרים, תווכחו בו. הוא קיים אבל בעטיפה יותר מעודנת. כנראה שגם הגיל של מארקס עיבד שונה את "יוצא הדופן".

כשנחשף מארקס לראשונה בתפארתו ב-1967, ביצירתו יוצאת הדופן, 'מאה שנים של בדידות', המציאו עבורו מסגרת ספרותית חדשה – 'ריאליזם מאגי'. בוודאי לא פשוט היה לעכל יצירה שהמציאות והפנטזיה בה משלבים ידיים. ומאחר שמילים מסוגלות ליצור מציאויות "לבקשתנו", באקדמיה פתרו את הקושי בניסוח מסגרת לריאליזם ולפנטזיה, תרצו אף למאגיה, אשר ביצירתו של מארקס  הם פנים שונות של אותה מציאות.

אבל האמת היא קצת אחרת – גדולת הדמיון של מארקס אינו מבחין בין ריאליזם לפנטזיה. למשפט הקודם יש להוסיף גם קונטקסט.  מארקס גדל עד גיל 8 בבית הסבים שלו, בכפר בו נולד, כאשר הוריו ניסו לפתוח חיים חדשים בעיר. סבתו, נהגה לשלב בסיפוריה את הריאליה עם הפנטזיה והמגיה, כאשר שלושת המדיומים היו בעיניה פנים נוספות של אותה מציאות מסופרת. בביוגרפיה של מרקס מדגישים שהסבתא ייחסה ליוצא הדופן במציאות, שוות משקל כמו למציאות קורית. הסבתא אהבה, וגם נהגה לספר, סיפורים מהמציאות שהמאגיה תפסה מקום מאד טבעי ומכובד. האם הסבתא השפיעה על נכדה או הגנטיקה הספרותית של הסבתא והנכד שאבו מאותו מקור? לעולם לא נדע.

לאחר קריאת הסיפור, כאשר הקורא נבלע מבלי להרגיש בתוכן סיפורו, ברור שליוצא הדופן פנים מגוונות בהתאם לנסיבות הגיבורים. הסיפור הוא סיפור מתח במימד שקט, מקסים בתאוריו כבכל ספריו של מארקס.

חישבו רק על הכותרת של הסיפור – "נתראה באוגוסט" – דמיון הקורא עשוי לטבוע בסימני שאלה, בהנחות ובהשערות… בהיותו חלק מהקורה, טרם קרא בו. איזו פנטזיה מחשבתית. או חישבו על הפתיחה של הסיפור :

"היא חזרה אל האי ביום שישי 16 באוגוסט במעבורת שלשלש אחרי הצהריים. לבשה מכנסי ג'נס וחולצת משבצות סקוטיות, נעל נעליים פשוטות שטוחות עקבים ללא גרביים, נשאה שמשיית סטין , את הארנק שלה ותיק חוף שהיה כל  מטענה. בטור המונות שעל הרציף היא ניגשה היישר אל דגם ישן אכול מלח. הנהג קיבל אותה בלחיצת יד והסיע אתה על פני המהמורות דר כפר הילידים עם בתי העץ, גגות של כפות דקל סבל ורחובות של חול לוהט מול ים בלהבות. הוא נזקק למעשי לוליינות כדי להתחמק מפני החזירים חסרי הפחד והילדים העירומים שהתגרו בו בתעלולים של לוחמי פרים…לבסוף הוא נעצר ליד המלון ישן והמוזנח ביותר."

בריאליה המפורטת לפרטי פרטים חבוי הלא-נודע, המתח שמארקס אמן גדול כמו נשלף משרוולו. באחת הציטוטים בביוגרפיה של מארקס, הוא ציין:  "כשקורא עושה את הטעות ופותח ספר שלי, אני מנסה שלא יברח. בעיניי, האידיאל בכתיבה הוא שכל שורה תסתיים במתח שיחייב לקרוא את השורה הבאה". דגשיו, שכל משפט יצטרך לסחוב את הקורא למשפט הבא, כדי שהקורא לא יניח הספר מידיו.

בגב הכותר מצאה ההוצאה לכתב :

"בכל שנה בחודש אוגוסט מגדלנה באץ' עולה למעבורת, ומפליגה אל האי הקטן שאימא שלה בחרה להיקבר בו. אף שמגדלנה נשואה באושר, הביקורים הללו מאפשרים לה לממש אהבות חולפות ולהפוך לאישה אחרת ללילה אחד בשנה…."

בקטע מעלה "כאילו" חושפים טרם קריאה מומנטים של מתח, אבל לא כן, הסיפור כה מפתיע משורה לשורה מה מתואר, מה מסופר ובעיקר כיצד, כך שלא ניתן להפסיק הקריאה עד סופו של הסיפור. כותבת זאת כעדות הקורא. כמובן שלא בכדי זכה מארקס לקבל פרס נובל ב- 1982. אמן ה'סורג' סיפורים, כאשר רק בסוף מלאכת המעשה, התמונה הכללית נחשפת.

העסיסיות שבסיפורי הסיפור אינה מרפה :

"שום דבר לא היה חדש, שכן הם  (בני הזוג, מגדלנה ובעלה, דומיניק)השכילו לשמר כמה מנהגי אוהבים, ובהם המקלחת המשותפת. תחילה עשו זאת משום שהתחילו לעבוד באותה שעה, ובמקום הוויכוח הקלסי הנצחי מי יתקלח ראשון למדו להתקלח יחד הם סיבנו זה את זה באהבה כ ה רבה, עד כי פעמים רבות המשיכו ונשכבו על רצפת חדר הרחצה על שטיחון משי שקנתה היא במיוחד כדי שלא יישרט גבה במעשה אהבה סוער."

קוראים יקרים, מאחר שהכתבה אינה צריכה להיות שעור בספרות, כדי לא לקלקל לכם התיאבון לקרא את הסיפור הנפלא הזה, ללא ספק תגלו בעצמכם את ההומר העדין של מארקס, מכמני ההפתעות שהוא טמן בסיפור, אהבתו לבני האדם כמו קולומביאני דרום אמריקאי.

בספר "חיים" בו מתאר ג'רלד מרטין את הביוגרפי של מארקס, הוא מציין ציטוט מפי מארקס: "חולשתי הגדולה ביותר? הלב שלי." הקורא יצירותיו של גבריאל גרסיה מארקס לא רק מבין תוכן ציטוט זה אלא גם נוכח ללב הדרום אמריקאי, הקאריבי, והייחודי של סופר מהפנט זה.

"נתראה באוגוסט" סיפור קצר מפתיע, מהנה, ולדעתי – גם אינו מרפה.

 

www.am-oved.co.il

      btt