By hhm_hafatzim
פורסם במדור- עיצוב
מוזיאון המגדלור של סנטה מארת'ה – פשוט מבחוץ ותיאטרלי מבפנים.
// רוני כוכבי וצוות "חפצים"
רושם ראשוני מן המבנה עשוי להטעות; הארכיטקטורה הפורטוגלית איננה מן המפורסמות בעולם המערבי ומבנים דומים לזה של מוזיאון המגדלור של העיר קסקאיס אינם מרמזים על יוצאי דופן. בניגוד לערים אירופאיות אחרות, בהן מוזיאונים נפתחים בסמוך למבנים ישנים או בקרבם, בעיר קסקאיס נבנה מוזיאון יש מאין – כאשר מתכנני המבנה בחרו שלא להעתיק ארכיטקטורה חדשה מזו הקיימת (ע"י הסתמכות על מקורות השראה בצורת המגדלור עצמו, עברה של העיר או מוזיאונים אחרים), כי אם בחרו להסתמך על תרבות המקום, על אופי הבנייה בערי החוף של פורטוגל באופן כזה המפשט את המבנה אך לא מוריד מחשיבותו. בעיצובם את האתר הסתמכו הצמד איירס-מתיאוס על עקרונות מופשטים, על קהל תיירותי מהסוג הסקרן ביותר אשר יגיע לעיר השקטה ויבין שראוותנות מחוץ איננה מרמזת תמיד על עניין בפנים כי אם ההיפך – פשטות המרמזת על עומק התוכן.
במשך מאות שנים מבני מגדלור פתחו את הדרך המשלבת גישה מדעית וטכנולוגית גם יחד לכדי סיוע אנשי ים בעבודתם. המבנים הישנים, רק בנוכחותם בלבד, מחברים תחומים שונים של מדע, הנדסה, ארכיטקטורה ובעיקר מורשת, כזו המועברת במשך דורות במקום אחד.
בעיר החוף קסקאיס שבפורטוגל, על מצודת סנטה מארת'ה, עמד מבנה המגדלור כבר משנת 1868; המבנה בן הכמעט 150 שנים עבר תהפוכות רבות מאז שנת הקמתו ותחילת הפעלתו, אך רק בשנת 2007 חבר אליו מבנה מוזיאון המגדלור של העיר. המבנה תוכנן על ידי צמד האדריכלים פרנסיסקו ומנואל איירס-מתיאוס (Aires – Mateus) כאשר עיקר המבנה העתידי הושם על החיבור בין ההיסטוריה של מבנה המגדלור, האזור בו הוא יושב (סנטה מארת'ה), תרבות המקום ועולם הארכיטקטורה המתחדש – עבר שהוא תלוי תרבות פוגש עתיד תלוי אופנה.
רצועת החוף של פורטוגל עמוסה שרידי מבנים המרמזים על היסטוריה ענפה בתחום הימאות. אתר הפרויקט הממוקם על צוק חוף העיר קסקאיס שימש עוד במאה ה-17 כמבצר המגן על העיר ותושביה. במאה ה-19 החל המבצר לאבד מחשיבותו ובאותו מקום נבנה מגדלור – זה סייע לתחום המסחר הימי לעיר. המגדלור עטור הפסים עובד בימים אלו באופן אוטומטי (אך כזה שעדיין מצריך מפעילים אנושיים) ובנוכחותו מצביע על מבנה המוזיאון החדש העומד למרגלותיו.
המוזיאון או הפרויקט כולו מורכב משלושה מבנים נפרדים, המהווים חללי התצוגה לתערוכות שונות וחלל אודיטוריום. הגיאומטריה הפשוטה של שלושת המבנים איננה מטמיעה אותו בנוף, שכן המבנה כולו מחופה אריחים לבנים המחוברים באופן כמעט ומסודר ליצירת נקודות מפגש משתנות עם אור השמש.
חיצוניותו "השיריונית" של המבנה בצבע לבן בוהק מסתירה פנים תיאטרלי ובלתי צפוי; חללי התצוגה הפנימיים במבנים השונים צבועים שחור: רצפה, קירות ורצפה במטרה להציג באופן מקסימלי את התערוכות המשתנות והקבועות בהן ניתן לראות מפות ישנות, מזכרות מימי המבצר ותמונות של המגדלור במצביו הקודמים.
מלבד חללי המוזיאון, ישנו בפרויקט מרחב המוקדש לקפטריה, משרדים ובתי שימוש שבתחומם ישנה גם נקודת תצפית אל רצועת החוף ונמל העיר קסקאיס. מבני השירות, בשונה מאלו של המוזיאון, אינם מחופים אריחים לבנים אלא רק צבועים לבן ומרמזים כבר בחיצוניותם על שוני. צורת הצבתם של המבנים השונים מאפשרת למבקרים לסייר באתר עד לנקודת התצפית באופן חופשי וצפוי (כבר מהכניסה לאתר ניתן לראות היכן הוא נגמר) וכל שמשתנה הוא המפלסים השונים והמרווחים שבין המבנים.
