היכרות רב-תחומית עם תל אביב והזמנה לסיור ברחובותיה דרך האדריכלות המגוונת שבה. מפה ייחודית המובילה דרך מבנים מעניינים וחשובים בתולדות האדריכלות בתל אביב ומזמינה את התייר, המטייל וגם את התושב לגילויה באופן חדש ומרתק.

// שולה וידריך, חוקרת תולדות תל אביב

ראשיתה של תל אביב בשנת 1909 התבססה על רעיון עיר גנים, לפיו נבנו בתים חד קומתיים מוקפים גינה. בעקבות העליות השלישית והרביעית, בין השנים 1919 -1930, הגיעו אדריכלים מוסמכים מאירופה, אשר יצרו כאן שילוב בין התרבות המערבית לתרבות המזרחית המקומית. הסגנון האקלקטי פירושו תערובת סגנונות והשראות עיצוביות סותרות. הסגנון האקלקטי בתל אביב בא לידי ביטוי במוטיבים מזרחיים כגון כיפות, קשתות מחודדות, וחלון עגול מעל הכניסה, המשולבים במוטיבים מהאדריכלות הקלאסית כגון עמודים קורינתיים, קשתות רומיות ושלל עיטורים (בית לוין). החיפוש אחר סגנון עברי מקורי , זהות לאומית וחיפוש שורשים הוביל להחייאת מוטיבים יהודים במבנים בהם שולבו מעקות ברזל בצורת מנורה, מגיני דוד חקוקים בטיח (בית הדקל) ואריחי קרמיקה מבית ספר בצלאל מעוטרים בנופי הארץ, פסוקים ודמויות מהתנ"ך . מבנים בסגנון אקלקטי מרוכזים בעיקר בחלק הדרומי של העיר עד לב העיר.

וייס היה האיש אשר יזם את הקמת "אחוזת בית", לימים תל אביב. את ביתו הפרטי הוא תיכנן ובנה בעצמו, בדגש על עבודה עברית.
הבית בנוי מלבני מלט בשני גוונים, ומעוטר בפרופילים ובקרניזים. בשנת 1927 נוספה לבית קומה שנייה. הקומה הראשונה הוסבה לצורכי מסחר, וחזיתה שופצה.
בשנות ה90 רכשה חברת "אפריקה ישראל" את בית וייס, והוא שוחזר על ידי האדריכל אמנון בר אור.
כיום הוא הדוגמה האחרונה שנותרה לסגנון תקופת הבנייה הראשונה בעיר.

מרכז המוזיקה נבנה במקום בו עמד בית שנקר, אשר נהרס בשנת 1994.
התעשיין אריה שנקר , מחלוצי התעשייה העברית, עסק בתעשיית בטקסטיל ובפעילות ציונית בעירו לודג'. בשנת 1924 עלה לארץ עם אשתו רבקה וניהל את בית החורשת לטכסטיל לודג'יה, ושימש כיושב ראש התאחדות בעלי התעשייה.
לפי דרישת העירייה שולב בתכנון הבית החדש קטע משוחזר מחזית הבניין שנהרס. התכנון נערך על ידי האדריכלית נילי פורטוגלי, המיישמת בעבודתה תפיסה הוליסטית באדריכלות.
המרכז למוזיקה מהווה מוקד חשוב לפעילות החינוך המוזיקלי בתל אביב, ומציע ספרייה בנושאי מוזיקה, קונצרטים, הרצאות, וסדנאות .
המרכז נקרא על שם פליציה בלומנטל 1908-1991. תלמידתו של קרל שימנובסקי, נודעה כפסנתרנית מהוללת שהופיעה בכל רחבי העולם עם התזמורות המובילות באירופה ובארה"ב.
פליציה בלומנטל נודעה בעיקר כפרשנית וכמבצעת של יצירות מוצרט ושופן, לצד יצירותיהם של מיטב המלחינים.

           מעמד לעוגה מזכוכית ורודה

                  מעמד לעוגה בצבע מנטה

בתחילת שנות ה30 הגיעו לארץ אדריכלים , חלקם שבו מלימודים באירופה וחלקם עולים חדשים, אשר דגלו באדריכלות פונקציונלית בהשפעת בית ספר הבאוהאוס. וכך, בתקופת העלייה החמישית, החל משנת 1931, נבנו בתל אביב מעל אלף מבנים בסגנון חדש. שפת האדריכלות החדשה אשר התפתחה ברחבי העולם, נגדה את העיצוב הלקטני וכונתה בשם סגנון בינלאומי. שפה חדשה זו שאפה לבטא את רוח העידן המודרני המתאפיין בייצור המוני ותחבורה המונית. מבנים המשדרים אחידות, צניעות ושוויון, תאמו את האידיאולוגיה של ההתיישבות הציונית בארץ, ותאמו את האופי החילוני של החברה החדשה. מאפיינים חזותיים נוסחו על פי עקרונות אדריכלות המטפלת בחלל ולא במאסה, הימנעות מקישוטים, בנייה על עמודים, (בית אנגל), גגות שטוחים, קירות לבנים, פתחים אופקיים, בשילוב קו אנכי של אלמנט חדר המדרגות (בית אגינסקי) , וביטוי לצורת המכונה מתאפיין במבנים דמויי אנייה (בית רובינסקי) .
התנאים האקלימיים בארץ יצרו פתרונות הצללה ואוורור שהשפיעו על החזיתות. בתי הסגנון הבינלאומי מרוכזים בעיקר בצפון הישן עד הירקון ברצף וריכוז מתמשך של בתי קובייה לבנים בהשפעת המודרניזם, ובשל כך הוכרה תל אביב בהכרזת אונסקו בשנת 2003 כעיר מורשת עולמית.

נבנה בסגנון בינלאומי, בשנת 1938 בתכנונו של האדריכל יהודה מגידוביץ .
בית הקולנוע הכיל כ-1000 מקומות ישיבה, בית קפה ורחבת ריקודים. החזית מעוצבת כקיר מסך.
המבנה מאופיין במרפסות ארוכות עם חריץ אוורור דק בחלקן העליון, המדגיש את הקו המעגלי והאופקי סביב הכיכר.
החזית האחידה של כל המבנים סביב הכיכר עוצבה בהתאם להנחיות האדריכלית ג'ניה אוורבוך, שזכתה בתחרות לעיצוב הכיכר.
הסרט הראשון שהוקרן בקולנוע, בשנת 1939 היה שלגייה ושבעת הגמדים של וולט דיסני.

נבנה בסגנון בינלאומי בשנת 1935, בתכנונו של האדריכל יעקב פינקרפלד.
הבית שימש כפנימייה להכשרת צעירות לעבודה חקלאית. בפינת הבניין הייתה חנות להצגת התוצרת החקלאית.
התכנון מבטא את רוח התקופה; מאופק וצנוע, מאופיין בפתחים אופקיים ופרגולה מרחפת.
ב21.3.97 נהרגו שלוש נשים בפיגוע חבלני בחצר בית הקפה אפרופו שפעל במבנה, ולזכרן הוקמה האנדרטה הניצבת בשדרה בחזית הבניין.