אם אתם בלונדון עד ה-30 ליולי, השתדלו לבקר ב-Victoria Miro galleries המציגה תערוכה של אמנית יפנית יוצאת דופן אשר עוסקת במגוון סוגי יצירה אמנות פלסטית וכתיבה, פיסול, מיצגים, אומנויות הבמה ואופנה; ואשר משקפת בחייה וביצירתה האוונגרדית מורכבות אנושית מהי.

// צוות "חפצים"

תמונה ראשית : "דלעת צהובה" על מזח במיאנורה, יפן.

קרדיט: Daisuke FUJII

עם עזיבתה בסוף שנות ה-70 את עולם האומנות הניו-יורקי שמה של יאוי קוסמה כמעט ונשכח. קוסמה,  האמנית החיה החשובה ביותר שיצאה מיפן ואחת מהקולות החשובים של תנועת האוונגרד, השפיעה על אמנים כמו אנדי וורהול קלאס אולדנבורג וג'ורג' סגל, והציגה לצידם בתערוכות שונות לאורך שנות ה-60.

קוסמה נולדה במטסומו, הבת הרביעית למשפחה מהמעמד הבינוני- גבוה שעסקה בציוד חקלאי. כבר מגיל צעיר גילתה משיכה לאומנות וב-1948 למדה ציור בסגנון יפני מסורתי בטוקיו, אך אופייה לא התאים לסגנון הציור הנוקשה והיא החלה להתעניין באוונגרד האמריקאי והאירופאי. היא החלה למלא דפים בנקודות, ומאוד מהר עברה לקירות, חפצים ובני אדם, ביטוי להזיות אותן חוותה בתור ילדה. לנקודות אלו הצמידה את הכינוי "רשתות אינסופיות" ואותן הציגה לאורך שנות ה-50 במספר תערוכות בעיר הולדתה ובטוקיו.

מומלך להכנס ללינק המצורף לוראות את קוסמה יוצרת ומספרת על עצמה בשביל מוזיאון ה-TATE; קוסמה ב-TATE

יאויי קוסמה חותמת על תערוכתה

קרדיט : Vagner Carvalheiro

ב-1957 עברה לניו יורק וציירה תמונות בהשפעת תנועת האקספרסיוניזם האבסטרקטי. עבודות הפיסול  והמיצב שלה הוצגו התערוכות שונות עם אמנים נוספים מתנועת האוונגרד. עם כניסת שנות ה-60 קוסמה מזוהה עם תנועת הפופ ארט. כחלק מהצטרפותה לתרבות הנגד של ההיפים בסוף שנות ה-60 אירגנה מספר אירועים, כאשר זה שהביא לפרסומה בקהל הרחב, כלל משתתפים עירומים מקושטים בנקודות צבעוניות.

אחת מעבודותיה המפורסמות נקראה "הגן של נקרסיסוס", אותה הציגה לראשונה בביאנאלה ה-33 של ונציה ב-1966. מאות כדורי מראה פוזרו על גבי המדשאות, וקוסמה הלבושה בקימונו מוזהב מכרה אותם ב2$ לעוברים ולשבים, עד אשר מארגן הביאנלה עצר את המכירה. העבודה עסקה בקידום האמן דרך המדיה במקביל לביקורת שמתחה על מסחור עולם האומנות. לאחר הביאנלה, העבודה הוצגה עוד מספר פעמים. האחרונה שבהן הייתה בשנת 2010 בגני טווילרי בפריז.

"הגן של נקרסיסוס" במוזיאון אינהוטים בבורמנדינהו, ברזיל.

קרדיט : Stephanie Torres

ב-1973 קוסמה חזרה ליפן, שם מצאה את עולם האומנות הרבה פחות שמרני מזה שבניו יורק. היא הפכה לסוחרת אומנות, אך העסק לא התרומם ונסגר לאחר כמה שנים. בעיות פסיכיאטריות שליוו אותה מילדותה הביאו אותה לאשפז את עצמה ב-1977 בבית חולים לחולי נפש בטוקיו, שם גרה עד היום. מבית החולים היא המשיכה ליצור במדיומים שונים, ובנוסף פתחה בקריירה ספרותית ופרסמה מספר נובלות, אוסף שירים ואוטוביוגרפיה.

רטרופרספקטיבה ממבחר עבודותיה הוצגו ב1998 במוזיאון לאומנות מודרנית, במוזיאון ויטני ב-2012 וב-TATE ב-2012. ב-2006 היא קיבלה את פרס Caucus  למפעל חיים לנשים באומנות. ב-2008 קריסטיס ניו יורק מכרה עבודה שלה ב5.1 מליון דולר, שיא בזמנו לאמנית חיה. ב-2015 ארטסי הכריזו עליה כאחת מ-10 האמנים החיים החשובים ביותר.

"I pray with all of my love for tulips", המוזיאון הלאומי לאומנות, אוסאקה, יפן.

קרדיט : Samuel Mark Thompson