התערוכה "אין כמו בבית" במוזיאון ישראל, מאירה ומעוררת מחשבות. המעבר מחדר הכניסה דרך הסלון, חדר השנה, חדר הילדים…וכן הלאה, כמו מביאה את המבקר בה להסתכל במראה של אנחנו וביתנו, אנחנו וחפצינו, אנחנו ובחירותינו בקניות לבית. ואלו חלק ממחשבות שנכון להתייחס אליהן כמעט תמיד בהקשר של אני, ביתי וחפצי בחירותי.

// צוות "חפצים"

צילום: ראשי: אלי פוזנר

כל חפץ, כמו כל אדם, כמו כל סיטואציה מקבלת מאפיינים בהתאם לקונטקסט חדש. מובן שרב השיח בין אותו חפץ חדש במסגרות עיצוב שונות, הנראות שלו כחפץ שונה. כיסא נדנדה לדוגמא במרפסת כפרית, בסלון מינימליסטי או בחדר שינה לאחר לידה, ילבש מאווירת סביבתו והתייחסותנו לתפקודו.

באותה מידה חפץ חדש מקרין על סביבתו כך שדי בשטיח קטן , דוגמת שטיח הקילים 1.20X1.20 מ', עשוי "לצבוע" בייחודו גם מה מקרין כל חפץ באותו החדר.

מוצרים עבודת יד – תרומתם ככל יצירה. האומן הוא האמן. ריהוט עבודת יד לעיתים מיוצר ידנית ע"י בעל המלאכה, אם תרצו האומן; במפעלים קטנים בדרום איטליה בהם מייצרים עדיין על אבניים או מציירים על מוצרי קרמיקה ביד; המגש המצויר של "חפצים" הוא ביטוי אישי, למרות פס ייצור גדול של אותו מגש. אם תרצו זה כפי שציין אמן סגנון הדאדא, מרסל דושאן, באירוניה ב- 1963,  – "רדי מייד הוא יצירת אמנות בלי אמן שייצר אותה", ואנחנו נוסיף (ולא באירוניה) שאומן ייצר אותה.

אמירה כמו "אין כמו בבית" היא אמירה מאד טעונה, היא בפועל מצב נפשי, היא ביטוי לאותו רב שיח בין חפצי הבית ואנחנו, לקשרים הרגשיים שלנו לבחירת החפצים, לתחושה שחפץ מאפשר. לדוגמא ספה נוחה המרופדת בבד ריפוד קטיפתי מלטף את עורנו, ומנעים את ישיבתנו.

חפצינו הערוכים/המסודרים בביתנו מבטאים את עולמנו – מי אנחנו, מה העדיפויות שלנו, כולל "חשוב" "לא חשוב" בעינינו. מנורות מאירות בחוזקה או משרות אור רך, הן ללא ספק ביטוי לצורך של אור עוצמתי או אור מעומם במידת מה. חלונות בעלי וילונות מבד רך והדפסה עדינה או בעלי צבעוניות חזקה ואטומים למחצה, גם הם ביטוי לצורך פיזי או נפשי.

בעידן של מס פרודקשין, היכן המאפיין האישי? הוא ללא ספק ישנו בבחירותינו ובמיצוב החפצים השונים בביתנו. ישנה גם אפשרות לביטוי אישי בשבירת קונבנציות, לדוגמא סט מצעים או סט מערכת אוכל ובחירת שילובים בין דגמים שונים, ולא סטים מוכנים מראש. בבחירה מעין זאת הנראה לעין הוא כמובן בחירה אישית וייחודית לאותו בוחר.

שני נושאים נוספים חשוב להתייחס אליהם בנושא – אני, ביתי וחפצי בחירותי – האחד האסטטיקה בבית היא פונקציה של ..? וכיצד נוצר האיזון המשפיע על הרגשתנו בבית ?

נושא האסטטיקה הוא אותו הסוד שקשה לאתרו ובודאי קשה להסבירו. אם "מתיידדים עם הקירות ובודקים כל חפץ חדש מב הוא מביא עם בואו לביתנו, נרגיש הנכון לגבי מקומו, ייחודו או הרצוי/לא רצוי בביתנו, מבלי ש"מומחים" יאמרו לנו. החשוב להביט בשקט לדו-השיח שמייצר הפריט החדש עם סביבתו החדשה. אחרי פרק זמן הנראה לעין יכריע עבורנו.

ונושא האיזון בבית? זאת חכמה הנולדת מעצמה כאשר חפצינו בביתנו מדברים גם עם מיקום הבית – עם הנוף, עם האקלים,עם מאפיינים שונים של התנהלות קבועה של בני המשפחה (דוגמת אריחי הרצפה, כובד או קלילות כל רהיט, דגמי הוילונות) ולא "מעתיקים" תבנית בית מז'ורנל.

המילים house  ו- home באנגלית עשויים לעזור לבנו להבחין מתי ביתנו הוא ערך נדלני שאבזרו אותו עבורנו לעומת – ומתי בערגה תאמרו לעצמכם "אין כמו בבית" בתחושת חיבוק  קירות וחפצים בביתכם.