לאחר צפייה בסרט שאלתי עצמי כיצד הצליח הבמאי לרתק במשך שעתיים, וזאת בוודאי לא בזכות הנושא, הקורה לשני חיילים אנגלים בעת מלחמת העולם הראשונה, בשליחות להגיע בזמן – תוך 8 שעות – לכוחות האנגלים שמעבר לקווי הגרמנים, כדי להתריע שעם שחר אין לצאת למתקפה נגד הגרמנים….

להדיוטות רישום הוא קווי, לרוב על מצע דוגמת נייר, והפעם נפתחה פריזמת הבחנה מרתקת.
האוצרת, הדס מאור, יצאה מהמושג רישום למושג traces, עקבות, אותן הקו יכול ליצור או  לייצר תוך כדי, במרחבים וחללים מגוונים.

הסרט "כאב ותהילה" מסמל פסגת יצירתו של אלמודובר עד עתה. נכתבו הרבה מאד מילים על ייחוד יצירתו, נושאיו והאסטטיקה יוצאת הדופן בסרטיו. אני מבקשת להדגיש פן אחד אותו הגדיר אלמודובר בעצמו. כאשר התבקש הבמאי להסביר הצלחת סרטיו, בעיקר הצלחת סרטו, כאב ותהילה, אלמודובר ציין בפשטות – "חשוב לא לשכוח שסרטים עושים כדי ליהנות. זה המפתח להצלחה".