טרפלס דבש לראש השנה
אוכל טוב כבר מזמן אינו רק מיועד לחך או לבטן רעבה. העיניים 'בולעות' מנת מזון נאה המוגשת בקפידה, אפינו עוקב אחר ניחוח תבשיל מעניין וליבנו יוצא אליו כאשר הוא מזכיר לנו מקום שהיינו בו או זמן אחר. מדור הקולינריה הוא בשבילנו עולם ומלואו כי יש בו אסתטיקה, ויש בו נגיעה אישית; יש בו מעט פנטזיה ומעט אתגר. לבשל זה תמיד לתת משהו טוב למישהו, לעצמנו או לאחרים. במדור זה מתכונים שיש בהם הסתכלות עיצובית – אך הם בעיקר פשוטים להכנה בבית. נסו ותהנו. בתיאבון!
קינוח חם של סולת, יוגורט וגבינת עיזים
הקינוח מזכיר בטעמו את הכנאפה הערבית, אבל מרקמו יותר רך והוא הרבה יותר קל להכנה. לטעמי, זה אחד הקינוחים הנפלאים שיש לנו כאן, בלבנט, במיוחד לסיום ארוחה חגיגית או להרמת המורל במסיבה שמחה; שמים את הקינוח הלוהט במרכז השולחן, וכל סועד לוקח לידו כף/מזלג ומתענג על המעדן היישר מהתבנית. שחיתות כבר אמרתי?!
קבעתי פגישה עם חברה במסעדת עפאים בבית הנסן בירושלים. החברה ציינה שהמקום – המבנה וגם המסעדה ייחודיים. למרות שחייתי בעבר בירושלים, לא ידעתי כלל על קיום בית הנסן, ולא בכדי – רק לפני מספר שנים נפתח המבנה לקהל. בעבר היה המבנה, וחומות מסביבו,
בית למצורעים שתחילת בסוף מאה 19, ב- 1887… סיפור בית הנסן בהרחבה מוזמנים לקרא במדור תיירות.
כדי שתבינו ששקשוקה לבנה אינה סתם המצאה, יש לקרא הסיפור על שני אחים – ינון והדיי עפאים, והמסופר על ידם.
לימור תירוש יודעת מלאכת הקולינריה. ללא ספק.
אבל מלבד מומחיותה, יש בה עוד שני מאפיינים – האחד, הכתוב במתכונים שלה גם מעניין ולעיתים מפתיע גם בהקשרים רחבים מעבר לבישול או לאפייה, המהווים מעגלים מהדהדים סביב מושא הכתיבה. השני, אין ספק שלימור תירוש יודעת גם לכתב, כאותו קסם כתיבה היודע להבריק.
הפריחה בגלבוע באביב, כולל אגדת פריחת האירוסים, מצעידה ליעד טיול בצפון הארץ, שכמעט אסור לפספס.
השנה, מרץ 2019, הגשם המבורך שלא פסק לרדת כל החורף, כולל באביב, הוציא מאדמת הארץ פריחה יוצאת דופן. אחת המטיילות, וותיקת גיל וטיולים, אמרה בהתרגשות, תוך כדי שפגשה אותנו, " צילמתי פרחים שמעולם לא ראיתי בגלבוע ובבית אבדוק שמם עם מגדיר צמחים." אכן הגלבוע כמו לבש לבוש יוצא דופן צבעוני ומשכר חושים.
כל מתכון עם פרג עבורי הוא המצאה שאסור לפספס. בנוסף, המתכון הזה של לימור תירוש, גם הוציא מתוכי טעמי ילדות, כמעט כמו בספרו של פרוסט "בעקבות הזמן האבוד". הוסיפו גם העובדה שהמוח מקבע זיכרונות באמצעות טעמים וריחות, לכן כל אשר נותר הוא להכין מתכון כה פשוט, לאכול וליהנות בשקט.
הגיגים על סרדינים – קראתי כתבתה של לימור תירוש על סרדינים, חמיס, יוגה וקבב וחייכתי לעצמי. רק אתמול הציע חמיס לבן זוגי, כאשר הגיע לקנות דגים מהדייגים בנמל יפו, סרדינים טריים. וחיוך נוסף היה לטובת המשפט – "עד כמה זן הנשים מזכיר המשותף ביניהן."
אם מטיילים בעכו ואתם לפני ארוחת צהריים או ערב, או רוצים לחגג אירוע בצפון, אנחנו מאד ממליצים על מסעדה מעולה זאת. קראו קורות השף. המסעדה צמודה למעגן סירות הדייגים בנמל הדייגים. בקשו לשבת ליד הקיר-חלון ותספגו גם אווירה של נמל דייגים אוטנטי.
לימור תירוש לניאדו מחלקת עם מגזין "מקו ועד תרבות" מיטב מתכוניה, מדי פעם, לפי בקשתנו. אנחנו מודעים ומעריכים לא רק הידע והיצירתיות במתכוניה, אלא גם כיצד היא מנגישה אותם בכתיבתה ובצילומים שהיא עצמה מצלמת את מעשה ידיה.
מזה די הרבה שנים אני מכירה את לימור תירוש. כתיבתה בבלוג האישי שלה, "מטבח מקומי", מעוררת כל פעם ציונים לשבח – ראשית המתכונים הפשוטים, שגם כאשר הם מורכבים, הם נפרשים בפשטות, כאילו אין בעיה להכינם גם להדיוטות בנושא בישול; שנית צורת הכתיבה שלה – לעיתים פואטיקה ותמיד כתיבה בשפה נקייה מעודף מלל והעברית הנכונה אשר בפיה, מלטפת את האוזן.
אומרים לנו שארוחת בוקר היא הארוחה החשובה ביום, אבל עם יד על הלב, למי לעזאזל יש זמן לארוחת בבוקר?! כל הורה לילדים קטנים (וגם לגדולים, תתפלאו) יודה שמשימות הבוקר הכוללות את הטיול עם הכלב, השכמות הקטנים, צחצוחי שניים, הכנת כריכים וארגון התיק לבית הספר, ישאירו בקושי זמן להכנת קפה… אז ארוחת בוקר?! הצחקתם…!
