מגזין "מקו ועד תרבות"

from Line to Culture – the magazine

"מבט על החיים"

ציור – Louise Bourgeoise

סופו של מעשה מוצלח, כך אומרים, במחשבה אשר קדמה לו. חשבנו כי נכון להגיש לכם, קוראי המגזין, חומרים מסוג זה המעורר את המחשבה באמצעות העלאת הגיגים שהם – לטעמנו – משמעותיים. אלו הן מחשבות הנאמרות מתוך עולמם של הכותבים במדור, מהקשרים שונים ומנקודת מבט סובייקטיבית, אישית מאוד אך עם זאת רלוונטית לכל. אנו מקווים כי כתבות אלו יתנו לכם השראה ויהוו עבורכם חומר למחשבה בריאה, שאחריה עשייה מבורכת – ומוצלחת. תהנו!

 


אהבה זאת לא הייתה

סרט דוקומנטרי
איך לספר סיפור חיים בלתי אפשרי ממחנה אושוויץ במאה ה- 21 באין-חומרים?
וכאן הסיפור הנוסף הגדול – "האיך" סופר הסיפור.

הכתבה מועלית בשנית לזכרה של פולה וויינשטיין אשר מגיל 5, ובמשך מספר שנים, רצה והתחבאה בשדות תירס ובמרתפים בפולין עם אימה ואחותה. שלושתן זכו לעלות לארץ ולחיות עד גיל מופלג.

הסרט - אהבה זאת לא הייתה – הוצג לראשונה בדוקאביב בסינמטק תל אביב בתחילת ספטמבר 2020. הסרט זכה בפרס ראשון. משתי סיבות – ראשית הזווית האנושית מרבת הרגליים הבאה לידי ביטוי בסרט, ושנית האיך הצליחו לייצרו. ה"איך" בעיני גדול באותה מידה כמו הנימים האנושיים שהצליחו לדלות ולפרוש בסרט. בגל גיוס 1000 נשים יהודיות והבאתן להשמדה [...]

קוטביות – מנגנון לעידוד יצירתיות בעידן של חוסר ודאות

מודל עצמה – קוטביות

ד"ר אלכס קומן התקופה הנוכחית מאופיינת בריבוי מחלוקות ערכיות, מקריאת המציאות, דרך סוגית הרכבתה של ממשלה המורכבת מקצוות פוליטיים ועד נושא החיסונים נגד קורונה. בארה"ב ההתנגדות למחלוקת עזה כל כך שכאשר מצוין לגבי אדם שהוא מעורר מחלוקת - Controversial - זה כבר ענן רציני כנגדו. ההשראה נובעת מהמשל בּרבּור, סרטן וזאב-המים של קרילוב. המשל מספר [...]

מעגל התייחסות אתנוגרפי

מיעוטים במזרח התיכון

פנינו לפרופ' עופרה בנג'ו, היסטוריונית, למקד מעגל אתנוגרפי מאד מרכזי גם עבורנו, החיים במזרח התיכון. מומחיותה של פרופ' בנג'ו - מיעוטים במזרח התיכון. במאי 1916, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, אנגליה וצרפת, ובהסכמת רוסיה, חילקו את המזרח התיכון לארצות. הסכם חלוקה זה, המכונה סייקס-פיקו (עפ"י שמות נציגי שתי המעצמות אשר חתמו עליו), היה סודי בזמנו. [...]

זכוכית מגדלת לפן מתוך ספרו של מיכה גודמן על "מורה הנבוכים" של הרמב"ם
חשיבות העמדת הוודאות למבחן תמידי.

האיום הגדול ביותר על התפתחותו המחשבתית של אדם, עפ"י הרמב"ם, הן דעותיו הקדומות. האדם נוטה להאמין בדעות שבהן הוא רגיל. תחושת הוודאות של אדם ביחס לדעותיו עומדות ביחס ישר למידת הרגילות שלו בהן.

לרענן מחשבה

 "אילו ידעה העז שהיא עז, היו רגליה מסתבכות זו בזו. אילו ידע הדג שהוא דג, היה שוקע למעמקי הנהר כגוש עופרת. העז , הדג, ההר והנהר יודעים עצמם בידיעה שאינה יודעת. רק האדם מנסה "לדעת" בידיעה היודעת. על כן אין האדם מצליח להיות אדם כשם שהעז היא עז, הדג הוא דג, ההר הוא הר, והנהר – נהר."

"הכל צפוי והרשות נתונה"

הכיצד?

כתב – ד"ר ברוך פלח ישנן שאלות מהותיות העולות וצפות בפרקי זמן שונים בלב כל אחד מאיתנו, ואחת מהן היא השאלה עד כמה אכן גורלנו בידינו, תלוי רצוננו והחלטותינו? מסכת "אבות" במשנה היא מסכת מיוחדת במינה והיא עוסקת בענייני הגות ואמונה, מוסר, דרך ארץ ותשובה. בפרק השלישי במסכת זו אנו קוראים את דבריו של רבי [...]

זמן – מה הוא?

חידת הזמן העסיקה פילוסופים, סופרים, משוררים, מיסטיקנים והוגי דעות משחר ההגות והתרבות האנושית והיהודית.

משאב ערכי

גרוסמן

סרטה של עדי ארבל

בפעם הראשונה לאחר שצפינו בסרט – גרוסמן – הייתה הרגשה שאין בנמצא עוד אנשים כאלו, כמו דוד גרוסמן. גם אמרנו זאת בקול רם. מה בעצם חלחל בנו? ומדוע נשארנו עם אותה הרגשה? בעיקר – הצניעות ולאחר מכן הטון - האינטימיות שבחשיפה של חיים כפי שהיו וכפי שישנם , כאשר אין ספק שנימת קולו של דוד [...]

"מה שמשכנע את ההמונים אינו עובדות ואף לא עובדות מומצאות, אלא רק עקביותה של השיטה שהם חלק ממנה כביכול" (חנה ארנדט, מקורות הטוטליטריות)

Shepherd – משחק מחשב

ואם תרצו – הרועה והעדר

כתב - גדעון רימר אנו נוטים לחשוב על משחקי מחשב כאמצעי בידור ושעשוע, אך בשני העשורים האחרונים הולכת וגוברת תנועה המתייחסת למשחקים כמדיום אמנותי - נרטיבי לכל דבר, המאפשר להציג ולשאול שאלות שאינן קיימות באותו אופן במדיות מסורתיות. במשחק שלי, Shepherd ("רועה"), רציתי לחקור את שאלת האחריות המוסרית של השחקן על מעשיו. ב- Shepherd השחקן [...]

"אין לנו צורך בעולמות אחרים, אלא במראות."

Stanislaw Lem

הסולאריסט

100 שנים להולדתו של סטניסלב לם, כל אשר יקרא את הספר – סולאריס – עשוי לחשב שנפתחו ערובות התייחסות וחשיבה, שאולי העלו חלודה.

הספר קוטלג כמדע בדיוני, רק מפני שאנחנו "זקוקים" לקיטלוג. השתחררו מהמילים "מדע בדיוני" וקראו את הספר. ד"ר אהרון האופטמן תירגם את הספר מפולנית, רק מאחר שנשבה באיכויותיו יוצאות הדופן של הספר. פנינו אליו להעלות כתבה עבורנו והוא נענה בשמחה, שוב מתוך הכרה בגדולתו של סטניסלב לם והבנת חשיבות ההארות יוצאות הדופן אשר בספר. ד״ר אהרון [...]
btt