במקרה נפל לידי ספרו הישן של סטיבן הוקינג "חורים שחורים, גורי-יקומים ומסות אחרות", ומאחר שחייו ועשייתו המדעית של האיש ללא ספק ייחודיים ומרתקים, התחלתי ושמחתי להתעמק גם בתיאוריות פיזיקאליות-מתמטיות שהן לאו דווקא עיסוקי, אבל הן תמיד היוו חומר משיכה עבורי.
ליצור יצירה בימתית כמו "העבד" המועלית עתה בתיאטרון גשר, נדרשים כישרונות גדולים מאד. ותיאטרון גשר הוא מעיין נובע של כישרונות יוצאי דופן. לעבד יצירה של בשביס זינגר ולטלטל קהל בתמונות קולנועיות על במת תיאטרון, נדרש כשרון בימוי, עיצוב במה, כישרונות משחק, ובעיקר vision מה ייחודה אמנות התיאטרון.
הסרט "דבש שחור" בוים ע"י אורי ברבש במסגרת סדרת הטלוויזיה "העברים" בערוץ 11, בהפקת יאיר קדר. הסרט איפשר לחשוף לרבים אדם, חיים ויצירה יוצאי דופן של המשורר אברהם סוצקבר. סוצקובר כתב גם בארץ רק ביידיש, בהיותה שפת יצירתו בפרוזה ובשירה. אחרי תלאות בהיוולדו בכפר בפולין, בווילנה ובגטו ווילנה, ביערות הפרטיזנים ברוסיה, במוסקבה ובסיביר, סוצקובר הגיע לארץ ב- 1947, בהיותו רק בן 34 .
כל מתכון עם פרג עבורי הוא המצאה שאסור לפספס. בנוסף, המתכון הזה של לימור תירוש, גם הוציא מתוכי טעמי ילדות, כמעט כמו בספרו של פרוסט "בעקבות הזמן האבוד". הוסיפו גם העובדה שהמוח מקבע זיכרונות באמצעות טעמים וריחות, לכן כל אשר נותר הוא להכין מתכון כה פשוט, לאכול וליהנות בשקט.
גרם לנו מזלנו שבעיר Trinidad, פנינה ארכיטקטונית בדרום קובה, המדריך אפשר לנו גם להיכנס למספר בתים ולהתרשם מהנראות לפרטי פרטים. זאת הייתה חוויה יוצאת דופן; בני הבית, אשר הכירו את המדריך, הסכימו לפתוח ביתם, וכל זאת מתוך רצון, וגאוות מה, להציג מסביבתם הקרובה. נועם קבלת הפנים כה אופייני בהלך הרוח של הקובנים.
"בינואר 2018 קניתי יומן משרדי גדול והבטחתי לעצמי לתעד את השנה שלפניי בלי להסתיר דבר. היומן הפך להיות חלק ממני.הדבקתי בו תרופות שקיבלתי,כרטיסי טיסה, כאבים שכאבתי ושמחות שבהם השתתפתי וכמובן גם הרבה ציורים כי הציור הוא חלק ממני,זורם לי בדם, אין לי יום בלי ציור!”, כתבה מימי זיו.
דמיינו טיול כאשר לאורך כל היום ובערבים מושמעת מוסיקה בנגינת הרכבים קאמריים שונים,,
דמיינו טיול שכמעט עם כל צליל תראו פרטים וזוגות מתחילים לרקוד בקצב המוסיקה,
דמיינו מוסיקה המשלבת בין הבולרו הספרדי לבין מקצבים אפריקאיים לפיתוחים מוסיקליים מקומיים,
רק לפני חודש התענגנו לכתוב במגזין זה על ספרו האחרון של עמוס עוז "מה יש בתפוח?" וכבר האיש יוצא הדופן הזה, הרואה את עצמו, אותנו ואת העולם בדרך כה ייחודית וכה מגוונת, איננו פיזית בינינו. לרבים בארץ ובחו"ל יחסר. מורשתו הספרותית תישאר לעד, שפתו תמשיך להעמיק במחשבה של רבים, הפתוחים לה, ודעותיו עוד ימשיכו להדהד כל פעם שנרצה לחזור אליהן או להתעמת איתן.
בהיוודע מותו של עמוס עוז בשבת, ה- 29.12.18, הועלה בגלי צה"ל, בתכניתו של יעקב אגמון, "שאלות אישיות", ריאיון חוזר עם הסופר – מבטים שונים של האיש על החיים, על החיים הפוליטיים, על תוכן/מהות כתיבתו הספרותית ועל עצמו כאדם בשר ודם.