By hhm_hafatzim
פורסם במדור- אמנות, המומלצים של "חפצים"
ג'ורדי סוואל – מנצח, נגן ויולה דה גמבה, מלחין, מוזיקאי רב תחומי ואחת הדמויות המרכזיות בתחום מוזיקה מערבית עתיקה. סוואל הוא מומחה עולמי לנגינה בכלי מיתר עתיקים ובעיקר אחראי לפופולריות של כלי הויולה (במיוחד ויולה דה גמבה) בהקלטות והופעות מודרניות. מאפייני הרפרטואר שלו כוללים מוזיקת עממית מימי הביניים, הרנסס והבארוק. למרות שהוא גם "חוטא" במוזיקה קלאסית ואף רומנטית. סוואל ידוע בסגנון ניצוחו הוירטואוזי, מנצח תוך כדי נגינה, כאשר הוא משתמש בקשת של הכלי בתור שרביט הניצוח.
כבר בגיל 6 החל את לימודי המוזיקה שלו כחלק ממקהלת העיירה בה גר. לאחר סיום לימודיו בקונסרבטיון של ברצלונה, התמחה במוזיקה עתיקה מימי הביניים עם ההרכב הקטלוני Ars Musicae de Barcelona. למד תחת August Wenzinger, אחד מחלוצי הסגנון האותנטי שבו מקפידים על נאמנות לתקופה ולכלים שבה נכתבו היצירות. ב-1974 גם הפך לממשיך דרכו של Wenzinger כפרופסור ל- Viola da Gamba בבית הספר Cantorum Basiliensis.
לאורך הקריריה סוואל הקים וגם היה חלק במספר רב של הרכבים, כל אחד מהם שם דגש על פן או תקופה אחרת במוזיקה המוקדמת והקלאסית. ב-1974 הקים את ההרכב Hespèrion XX (משנת 2000 ידוע בשם Hespèrion XXI) ביחד עם אשתו זמרת הסופרן Montserrat Figueras, Lorenzo Alpert ו-Hopkinson Smith. ההרכב שם דגש על דיוק היסטורי וסגנון נגינה וירטואוזי. ב-1987 ייסד בברצלונה את ההרכב הווקאלי Capella Reial de Catalunya, שמוקדש למוזיקה מלפני המאה ה-18. ב-1989 הקים את תזמורת Le Concert des Nations, ששמה דגש על מוזיקה מתקופת הברוק, אבל לעיתים גם מהתקופות הקלאסיות והרומנטיות. לאחרונה, סוואל הופיע עם חברי משפחתו, ביניהם אשתו המנוחה ושני ילדיהם, Arianna המנגת על נבל ושרה, ו- Ferran אשר גם שר וגם מנגן על לאוטה בס (כלי מיתר הדומה לגיטרה).
לסוואל ישנן מעל 100 הקלטות. מז'אנר מוזיקת העולם ראויות לציון "ספר השירים מקולומבינה" (1991) ו"שירת הסיבילה" (1998), המכילה פיוטים עממיים דתיים מקטלוניה וספרד של המאה ה–15, שהקליט עם אשתו. ובהקלטות של המוזיקה הקלאסית: יצירות רבות של באך; הרקוויאם של מוצרט; ה"וספרס" מ–1610 מאת מונטוורדי, ואחד הביצועים הבולטים והמפורסמים לסימפוניה השלישית של בטהובן, ה"ארואיקה". רשימה זאת מומלצת ביותר.
בשנים האחרונות סוואל מקליט אלבומים המלווים במחקר על המוזיקה והרקע שלה. כך באלבומו Bal-Kan: Honey and Blood חקר את המוזיקה של אזור הבלקן. שליטת העותמנים באזור נתנה חופש דתי ותרבותי ליותר מ-20 הקבוצות האתניות שחיו תחת שלטונם, ומצד שני היא שמרה על הבלקן מהשפעות תרבותיות מבחוץ כמו מתקופות הבארוק והרנסס. למרות המגוון, או יותר נכון בגלל המגוון, הבלקן עמד מחוץ לזמן – שירים בני אלפי שנים ששרדו ועדיין מצליחים לגעת.
באלבומו האחרון, Granada 1013-1526, הוא ממשיך במחקרו בנבכי ההיסטוריה והמוסיקה. האלבום המרתק הזה הינו מסע היסטורי בן 500 שנה של עיר אנדלוסית. העיר נוסדה על ידי מלך ברברי ב-1013 עד נפילתה ב-1492 לשליט מוסלמי. סוואל מנגן בויולה בליווי מוזיקאים מהעולם הערבי, בין היתר הזמרת הסורית Waed Bou Hassoun ונגן העוד המרוקאי Driss El Maloumi. האלבום מצייר תקופה בזמן בה ספרד ישבה על הגבול בין העולם הנוצרי למוסלמי. כל 24 הרצועות מבוססות על מוזיקת חצרות ושירי עמים בערבית מספרד של המאה ה-12 עד ה-15. אחת היצירות הבולטות הינה Lama Bada yatatha ("כשהיא מתחילה לזוז"), קלאסיקה ערבית אנדלוסית שעדיין מושרת ברחבי המזרח התיכון. עם שירתה המתעתעת של Hassoun הקטע נשמע חדש מתמיד. הקטע Pero que seja a gente ("למרות הכל הם אנשים") – מחווה מרגשת למלך אלפונזו החכם, המלך הקתולי ששלט על קסטיל, ליאון וגליציה, והקים תזמורת של מוזיקאים נוצרים ומוסלמים ודתות אחרות.
