רוני גינוסר וג'ון הלוי מופיעים כצמד בביצוע שירי סשה ארגוב. במופע באולם עינב בת״א הצליחו השניים לרגש את הקהל שעמד על הרגליים ולא הפסיק להריע.
הדיסק שהצמד הוציא יכול להתנגן שוב ושוב וההנאה רק מתעצמת.

// יוסי חרסונסקי

סשה ארגוב הוא אתגר קאברים בלתי מסתיים. אריסטוקרט הזמר העברי שאינו תלוי בזמן, בז'אנר מוסיקלי. הקיסר של ההרמוניה. שיר שלו תמיד מוביל מחדש למעין הרפתקה. מתחיל בסולם אחד ומפליג למרחקים. ממשיכים לשמוע גרסאות חדשות לשיריו. עניין שבשגרה. השפה ההיא אינה מפחידה את היוצרים החדשים.

כל דור – והגרסאות שלו. יש עוד מה לחדש? 19 הביצועים החדשים של רוני גינוסר וגון הלוי(שעיבד) מאירים את שיריו באור חדש, מיוחדים, מרעננים, נובעים מהמוטיבציה ליהנות בדרך קצת אחרת מהאוצרות של המלחין הנפלא, והכל בעיבודים לפסנתר בודד.
קחו את הפאוזה ב"הם בזמר הזה" לצורך מעבר לקצב אחר, כאילו כדי לומר – אפשר שתי גרסאות בשיר אחד. החוכמה היא ללכת על עיבודים חדשים, אבל לא להאפיל על הלחנים המופלאים. לתת להם להמשיך לשלוט. וזוהי מהות הפרויקט המצוין של גון הלוי, שבשירים אחדים מתגלה גם כזמר בעל טווח ושליטה של זמר קלאסי, שמגיע לגבוהים מפתיעים. עיבודים רבי דמיון, אבל בלי "להתפרע". הבחירה שלו ברוני גינוסר – מושלמת. יש לה יכולות ווקאליות שעונות על כל מה שדרש מעצמו בפרויקט הזה.
רוני גינוסר שרה ברגישות תחושתית מופלאה את "עוד מחכה לאחד" בעיבוד חכם לפסנתר, נמצאת חזק בתוך השיר, נוגעת בכל מילה, מאריכה את השיר לזעוק "עוד מחכה". הביצוע שלה ל"דודה קלרה" מטעין את השיר במטען אמוציונאלי נדיר, "שיר ארץ" – ביצוע תחושתי שמגלה את השיר מחדש.
וגם – הקלילות המעודנת בדואט הקולי המופלא ב"השמלה הסגולה". הטון המתגעגע של רוני גינוסר, שמצליחה להכיל את כל עומק הנרטיב של "אהובתי שלי לבנת צוואר". הטוהר בביצוע "כשאור דולק בחלונך". האקפלה של "הוא לא ידע את שמה", בתחילת השיר, לפני המעבר לפסנתר בדואט שמעצים את הנרטיב של השיר. וזה כל הסיפור של הדיסק הזה – החדש אינו מאפיל על הישן אלא תומך בו ומייפה אותו. גון ורוני לקחו את כל היופי של שיריו, והעניקו להם עוד נדבך של יופי, ששומר על כל האצילי שבמוסיקה של סשה ארגוב.

גון לוי, שלומד מוסיקה במנהטן ניו יורק, מספר על העבודה עם רוני גינוסר: "הידיעה שרוני בעלת 'קווים אוטיסטים' הרתיעה אותי בהתחלה. האספקט הזה היווה גורם משמעותי – לאו דווקא במשמעות שלילית. מה שנתפס בעיני כמרתיע, התגלה כדבר הכי מרגש ומפעים במסע. לא תמיד הצלחתי לתקשר עם רוני במילים, ובשלב מסוים הבנתי, שכשאני לא מצליח להגיע אליה, אני פשוט צריך להפסיק לשאול ופשוט לשיר איתה. דיברנו שיחות שלמות בשירה מאלתרת, כשאני מלווה בנגינה. דרך המוסיקה, התקשורת איתה זרמה בצורה טובה יותר. המוסיקה היא המפלט של רוני, ולמעשה גם שלי, ובתוך המקום המוגן הזה, האוטיזם לא היווה שום מגבלה"

שירים: הם בזמר הזה, עוד מחכה לאחד, בראשית, השמלה הסגולה, אהובתי שלי לבנת צוואר, כשאור דולק בחלונך, שיר משמר, הוא לא ידע את שמה, צלילי גיטרה, בלדה על נערי שגדל, שיר ערש, פנס בודד, יוסי ילד שלי מוצלח, דודה קלרה, למדבר, שיר ארץ,לפנות ערב, וידוי, זמר אהבה לים.

.