מתן יאיר נחשף לראשונה לאחר שסרטו פיגומים יצא לאקרנים ב-1917 וזכה להד גדול ומאד חיובי בארץ ובחו"ל, כולל מספר הצופים הרבים שצפו בו בארץ. לאחרונה הועלה סרט נוסף של מתן יאיר – בגרות, המוצג בסינמטקים. מתן איש צעיר, בן 42, במאי ותסריטאי, שחוויות חייו הן גם המניע וגם התוכן של יצירתו. צפו ריאיון מטה בו מתן יאיר מרויאן בתכנית חי בסרט, בערץ החינוכית, כאן, על ידי גלעד אמילין שנקר.

בחיים, כמו בסרטיו, הדיאלוגים של מתן היו צריכים להיות מודל ללמד כיצד בצניעות, בטון צלול ושקט, אפשר לומר גם התייחסויות כואבות, ומכאן גם מאד ביקורתיות. יצאתי מהסרט בגרות ולאחר שהקשבתי לריאיון מטה, אמרתי לעצמי שהמבע, הנועם, הנובעים מרגישות עומק, הם מתנותיו של מתן יאיר עימם בא לחיים.

דמותו של מתן בחייו ובסרט כמעט זהים, ומכאן שכל כך קל לזהות מאפייני אישיותו. הדיאלוגים של מתן עם אביו, בסרט, ועל אביו, בריאיון, הם כמו פנינה שיש למסגר כדי להראות, להדגיש ולהציף. אנשים, גברים צעירים, יכולים לבטא רגשות בעדינות, ברגישות, בצורה כה פשוטה. לא במקרה נכתבה כותרת כתבה זאת, כפי שהיא מופיעה מעלה; פס הקול של גברים צעירים בארץ כה שונה.. וחבל. מדוע חבל? כי ביטויו של פס קול זה הוא התרבות הנבנית סביבנו ובדרך זאת גם בונה אותנו.

לא מקרי שמתן יאיר למד היסטוריה וספרות, מלמד נערים מקצועות אלו ומחבק מושאי עבודתו, תלמידיו. זה אינו מקרה שהדיאלוג של מתן עם ועל אביו הוא קודם כל של ניסיון של הבנה ולאחר מכן של קבלה, ולאחר מכן מלווה בתמיכה.

יש ללכת לראות סרט הבגרות כדי לחוות רגעים של זיכוך, מעין זיכוך כדי להיות אדם טוב יותר.

על נושא הצניעות? מאחר שמתן יאיר הוא גם הכותב, הבמאי, המשחק, והחי את חייו בסרט, קל מאד היה להבחין שבבסיס כל הנאמר והנעשה ע"י מתן יאיר, בסרט ובחייו, היא אמת המידה הכל-כך מאוזנת של לראות ולבטא מציאות. לאחרונה חזרתי לקרא על הפילוסוף הסיני מהמאה ה-14, מאנג דזה (Mengzi; 孟子)), הנחשב הפילוסוף השני בחשיבותו אחרי קונפוציוס, וטון הדיאלוג של מתן מאד הזכיר את דגשיו של מאנג דזה :

"הוגים כמו מאנג דזה אמנם האמינו בהבחנה ברורה בין הרציונלי לבין הרגשי ובהפרדה רבה ככל האפשר של השכל מן הלב. אבל בסינית, אותה מילה, שין, מייצגת הן את השכל או את  הרוח והן את הלב. הלב-שכל הוא מושב הרגשות וגם מרכז הרציונליות שלנו. הוא יכול שקול ולחשוב וכן לחוש אהבה, שמחה ושנאה. מאהג דזה חשב שהדבר אשר מבדיל מאחרים את מי שנעשים אנשים דגולים הוא היכולת לפעול לפי הצו הלב-שכל שלהם במקו ללכת כעיוורים בעקבות ההרגשה או האינטלקט. טיפוח הלב-שכל הוא מה שמפתח את יכולתנו לקבל החלטות טובות… החלטות טובות מתקבלות כאשר השכל והלב שלובים ומאוחדים." (עמ' 84)

"מאנג דזה האמין שהדרך היחידה לפתח מודעות מלאה למורכבותן של סיטואציות היא לפתח את יכולתנו להבין כיצד יכולים מעשינו להוביל לכיוונים חיוביים. והוא האמין שכולנו באים לעולם עם הפוטנציאל לעשות זאת – עם הפוטנציאל לטוב." (עמ' 80) מתוך הספר הנתיב/מייקל פיואיט וכריסטינה גרוס-לוי, הוצאת ידיעות ספרים.

הסרט בגרות כסרט הוא מסוג היצירות הקולנועיות הקטנות-גדולות. אני מניחה שהצרוף הזה מבטא היות  יצירה זאת פנינה. לפי הביקורות על הסרט, הבנתי שרבים מעריכים גדולתו. עובדה זאת משמחת וגם נוטעת תקוות מה.

ריאיון ב"חי בסרט 3, כאן חינוכית. צפייה בו חובה :

https://m.youtube.com/watch?v=WaNOWEvxMlc

טריילר לסרט :

https://www.youtube.com/watch?v=rxuxFMIy1Rk

* שם הסרט באנגלית Unseen , בשם טכסט לבחינות שאין מכירים מראש.

* כתבה על הספר הנתיב במדור מבט על החיים במגזין – https://bit.ly/2HO0jtJ