סרט תיעודי קטן חושף חיי שתי משפחות בעלות אב אחד. הכיצד? נינתו של האדריכל יהושע שני (שטיינבוק), אשר בנה בשנות ה-30-40 בתל אביב חשפה חייו הכפולים של סבא רבא שלה.

// יהודית בר

רותם אזולאי חיפשה נושא לסרט סיום לימודים. חשיפתה של חיי האדריכל המפורסם באותם ימים ואשר השאיר חותם מרתק בבניני תל אביב, מפתיעה. לאיש יהושע שטיינבוק הייתה משפחה ובת בשם איה. לאיש גם הייתה עוד משפחה ועוד בת, בגיל ביתו, וגם לה קרא איה. כיצד חי האיש במערכות חיים כפולים? כיצד תמרן באהבתו הגדולה לכל אחת מבנותיו, בנות אותו גיל?  נינתו מנסה לפענח חידת חייו של יהשע שטיינבוק.

מתוך הסרט "שתי לוויות"

האיש נולד בפולין ולמד ארכיטקטורה בגרמניה. בבניינים שתכנן בארץ ניכרת השפעת תפיסות בי"ס לאדריכלות ועיצוב פנים באוהאוס, אולם גדולתו באה לידי ביטוי גם בשילוב אלמנטים מזרחיים מקומיים, בהתאמה, באדריכלות האירופאית של תל אביב דאז. מפתיע כיצד למרות המספר הרב של בנינים פרטיים וציבוריים שתכננן – החל מווילות ועד עיריות ובנקים, ולמרות ייחוד תכנונו המדוקדק גם בארכיטקטורה וגם בעיצוב הפנים (עד הפרטים האחרונים בריהוט ואבזור הבתים), שמו אינו מפורסם.

נינתו מנסה לקלף קליפות חייו באמצעות מרואיינים, בעיקר ביתו החוקית, הסבתא של הבמאית ואחיה, האדריכל נחום שני. חשיפה לעומק את דרכי התנהלותו, בתמרון בין שתי משפחות, לא התבצעה למעשה, בעיקר מפני שביתו איה, הלא חוקית, לא הסכימה לשתף פעולה.

צוות "חפצים" ממליץ:

יהושע שטיינבוק (שני) ובתו איה, צילום: ארכיון אדריכלות ישראל

לאיש נערכו שתי לוויות, אחת בבוקר, בנוכחות משפחתו החוקית ומכרים ואחת אחרי הצהריים, לקראת ערב, כאשר המשפחה "האחרת" באה להספידו. הסיפור מרתק והניחוש רב על הנגלה.

מספר עדויות מרתקות על שנות ה- 30 בארץ חושפות שנים בהןייחוד של פתיחות יוצאת דופן – שני הספרים – "צילה" של יהודית קציר, "שישה יחידים" של הדרה לזר ו"הצורף" שך משה סקאל (שכולנם מבוססים על ביוגראפיות) מעמיקים לחשוף דמויות  בארץ ישראל דאז – מעגלי חיים מרתקים, לא קונוונציונאליים בכל אמות מידה. גם חייו  של יהושע שטיינבוק יכולים להיכנס לאותה קטגוריה של "חיים תפורים לפי מידת האיש" ולא חיים תפורים לפי המוסכמות.

מתוך הסרט "שתי לוויות"

גם אם הסרט אינו מצליח לחשוף כל חוטי עלילת חיי שתי המשפחות, הוא נצפה בעיניין רב לא רק בזכות סיפור חייו הפיקנטי של הגיבור, אלא גם בזכות אלמנט קולנועי יפיפה, בו הכניסה הבמאית. קטעי העבר – הדמויות וההתרחשויות שולבו באמצעות אנימציה בשחור לבן במנעד רוטט משהו. חייבים לראות את הסרט כדי להבין משפט קודם. תרומת האנימציה בדרך שעוצבה היא היא, לדעתנו, אותו אלמנט אמנותי המייחד את הסרט ומצליח לרוממו.

ועל הסיפור עצמו מה נאמר? שהחיים מרתקים בהשוואה לכל יצירה מדומיינת? שהחיים יכולים להמציא וממציאים מרקמי חיים מפתיעים ומרוממי גבה כל הזמן? שחיי בני אדם יכולים להמציא
את הבלתי נתפס, לעיתים, בתוך מורכבויות והקשרים מסוימים? שאין יותר מרתק מסיפורי חיי בני אדם? אכן כך הוא. צפו בסרט התיעודי הקטן שיצרה רותם אזולאי – אמנם הסרט קטן, אבל לסיפור משפחתה עומק שכבתי מאד מעניין.

צוות "חפצים" ממליץ:

כדי להתמקם ברקע עלילת סיפור הסרט "שתי לוויות", צפו בהמשך הכתבה במבנים המעניינים וחלקם גם המאד אסטטיים של יהושע שטיינבוק. מפתיעה בהירות יצירותיו לעומת מורכבות חייו. ואולי אין כל קשר בין פועלו האדריכלי לבין חייו האישיים, כי חיי בני אדם הם לרוב חידה, אשר למתבונן מהצד, חשוב לומר, יש מעט מאד מה לומר.

צילום: הארכיון הציוני

שימו  לב שבחלק בבנייניו למגורים מופיעה אותה סימטריה בחזית הבניין כסימטריה של שתי המשפחות ושתי בנותיו בעלות אותו גיל ואשר לשתיהן קרה אותו שם, איה. לסימטריה המשפחתית הזאת מתייחסת בסרט איה, הבת החוקית, הסבתא של הבמאית, בציינה "מה הוא היה חולה נפש שקרה לשתי בנותיו איה?"…ואילו אנחנו נוכל לומר שהאיש הזה, שכה הקפיד על כל פרט מפרטי בנייניו שתכנן, צפה אולי את הנולד העלול לקרות, להתבלבל בטעות ולקרא לילדה האחת בשם האחרת. אולי ואולי לא! יתכן גם שאהב את שתיהן באותה מיד, לכן טבעי שקרה לשתיהן אותו שם…סודותיו ופענוח מורכבות חייו של יהושע שטיינבוק לקח האיש עימו לקברו. לצופים ולקוראים מעט מסיפור חייו לא נותר אלא להתרשם מהנצפה ומהנקרא על חייו ועל פועלו של האיש, ואולי רק לשער טילי השערות.

צילומים: יורם אשהיים, דור נבו

בכתבה מאת צבי אלחייני, מקים "ארכיון אדריכלות ישראל" שפורסמה ב-Xnet, ניתן להתרשם מצילומים נוספים ומפירוט נוסף אודות פועלו האדריכלי של יהושע שטיינבוק.