ב-21 באפריל 1991 העלה לראשונה יבגני אריה בארץ, מיד לאחר עלייתו, הצגה המביאה עימה לבמה  שני מחזות – 'המלט' הקלאסי של שקספיר, המהדהד באמצעות מחזה של טום סטופארד – 'רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים'. ההצגה הוצגה כולה ברוסית עם תרגום סימולטני לעברית באולם "הבימרתף" ב'הבימה, מיד בתום מלחמת המפרץ. מרתף 'הבימה' נודב לקבוצה כדי שיוכלו להציג הצגתם הראשונה.

ההצגה נבחרה לייצג את התיאטרון הישראלי! בניו יורק. ובינואר 1992 ההצגה הוצגה גם בעברית. קוריוז – מאחר שיבגני אריה עלה לארץ עם קבוצת שחקים שעבדו עימו ברוסיה, הם למדו את הטקסט העברי לאחר שכתבו אותו באותיות קיריליות…

ההצגה ב- 1991 – הצילום באדיבות תיאטרון גשר

קראו תגובתו דאז של יורם קניוק, הכתובה בעיתון 'תל אביב' – "אני לא יודע מה לומר על השחקנים בהצגה המכושפת הזאת. כמה זמן יחזיקו מעמד בחברה כשלנו? לך תדע. הם באו הנה להציל את עצמם, אבל אולי גם אותנו. הם נפלאים ולא תמיד מפני שהם כל כך טובים. הם נפלאים מפני שהם עובדים נכון. יש להם אופליה מקסימה, יפה כמו אסון, וגרטרוד עם פנים מדהימות והליכה מהממת, יש גילדנשטרן ורוזנקרנץ, דברנים מעולים. הכול הזוי, על התפר שבין אמנות וקסם. יש ישראלים חובבי תיאטרון, הנוסעים כל שנה לאירופה לראות תיאטרון טוב. הירידה אל תחתית המדרגות של "הבימה" זאת הנסיעה הכי קצרה והכי זולה על מה שאולי מחפשים שם. אולי גם ילמדו מהם מה היה התיאטרון הישראלי כשהיה כזה. והיה. והוא בא מאותו מקור, ואסור לשכוח, עם שחקנים מרוסיה שעלו לארץ ישראל…."

ההצגה ב- 1991 – הצילום באדיבות תיאטרון גשר

למרות המחשבה שזאת הייתה תעוזה גדולה להעלות מורכבות תיאטרלית בשפה שעדיין 'לא שלך', הנסיבות רק מדגישות בטחונו האמנותי של יבגני וקבוצת השחקנים שעלו יחד איתו.

ההצגה ב- 1991 – הצילום באדיבות תיאטרון גשר

יבגני מיכאילוביץ אריה נולד ב- 1947 במוסקבה ונפטר בינואר 2022 בניו יורק. הוא ייסד את תיאטרון 'גשר' והיה המנהל האמנותי הבמאי שלו עד 2019. הוא היה במאי בינלאומי.

לאחר מותו המפתיע של יבגני אריה, ולזכרו, החליט תיאטרון 'גשר' להעלות שוב אותה הצגה ראשונה שהועלתה במרתף 'הבימה' ב- 1991, בבימוי של יבגני ע"י עמית אפשטיין.

ההצגה ב-2022 – רוזנקרנץ וגילדשטרן – צילום דניאל קמינסקי

עיצוב הבמה, כאשר הדמויות כקריקטורה מתנועות, על פס במה צר, מעין גשר, מקצה הבמה לקצהו האחר, הקהל היושב גם בחלק של הבמה הפונה לקהל באולם, מצליח לייצר דינמיקה קצבית מכושפת והדורשת מהקהל להתרכז שבעתיים כדי לעקוב אחר המתרחש. סטאקטו ההתרחשות דורש מהקהל ערנות מתמדת.

ההצגה ב-2022 – צילום דניאל קמינסקי

בהצגה המועלית עתה בגשר המשחק הוא התמודדות לא-פוסקת בין מציאות לפנטזיה, כאשר האבסורד טווה חוטים ביניהן. כך נבנה חוט השדרה בין אשר קרה ב'המלט' לאשר קורה לשתי הדמויות הראשיות – רוזנקרנץ וגילדשטרן, במחזה של טום סטופארד.

המחזה של טום סטופארד הוא הברקה, ללא ספק – לבחור שתי דמויות שוליות מ'המלט' ולבנות איתן את ציר הקרוסלה המעלה ומורידה מהבמה דמויות משני המחזות בדיאלוגים שטום סטאפורד הבריק להמציא. המהותי והטפל בחיי בני אדם מושמעים ללא הרף – אקראיות, דטרמיניזם, בחירה חופשית? ובעיקר -האבסורד שבקיום האנושי.

לחשב שיבגני העז, טרם היכרותו את הקהל בארץ, לביים מחזה בו סוגיות בפילוסופיה של הקיום האנושי ובתורת התיאטרון, רק מוכיח את בטחונו הבימתי כאיש תרבות ותיאטרון ליצור ולהנגיש הצגה כה מורכבת בנוסף למורכבות מחזהו של שקספיר הנמצאת ברקע ועל הבמה לאורך כל ההצגה.

והקהל דהיום? הקהל כמו דגים שנתפסים בחכות, מגיבים ללא הרף, כולל בקול, מאחר שהנאמר מבריק ומתנפץ בחלל התיאטרון.

המשחק 'המוגזם' של כל השחקנים מצליח במה שנאמר, שתיארון טוב הוא פראפראזה של החיים.

ההצגה ב-2022 – צילום דניאל קמינסקי

קוריוז נוסף דאז : "בשנת 1968  קבע העיתונאי אורי קיסרי, בעקבות הצגת המחזה של סטאפורד בפריז, וכשלונו שם, ש"אין לנו (בארץ) עדיין קהל לצורך טקסט תיאטרלי כה רציני, מזוקק, מקורי וכבד דוגמת הטקסט של סטופארד, ולעת עתה יש לוותר על נוסחה ישראלית למחזה הנדון."

קוראים יקרים, איננו יודעים לכמה זמן תרוץ ההצגה – רוזנקרנץ וגילדשטרן מתים – הצעתנו? כדאי מאד לנסוע לת"א כדי לראותה.

www.gesher-theatre.co.il

• בימוי על פי יבגני אריה: עמית אפשטיין
• נוסח עברי על פי התרגום של יוסף ברודסקי: מרים יחיל וקס
• תפאורה: דמיטרי קרימוב
• תפאורה בפועל: מיכאל קרמנקו
• מוזיקה: אבי בנימין
• תלבושות על פי העיצוב של גלינה ליולי:
• אנה איצקוביץ'
• אלכסנדר גטלין
• עיצוב תאורה:
• גלב פילשטינסקי
• אלכסנדר סיקירין
• דרמטורגיה: קטיה ששונסקי

• עוזרת במאי: שני צברי

שחקנים :

• רוזנקרנץ: עידו מוסרי
• גילדנשטרן: אלון פרידמן
• שחקן: דורון תבורי
• אלפרד: ישראל (סשה) דמידוב
• קלאודיוס:
• גיל פרנק
• מיקי לאון
• גרטרוד: ליליאן רות
• פולוניוס: אלכסנדר סנדרוביץ'
• טרגיקאים:
• הנרי דוד
• פאולו א. מואורה
• אבי אזולאי
• המלט: שלומי ברטונוב
• אופליה: אופיר צויגנבום

• שרת: איליה לוינטנט, מיכאל ריבקין