// הצילום מתוך אתר פסטיבל הסרטים חיפה – 22.9-01.10.18

מקור – סרטי שובל/סרטי יונייטד קינב

המשפט עליו אני חוזרת ואומרת מזה שנים – "אין מרתקים כמו חיי בני אדם, לחיוב ולשלילה" – אמרתי גם הפעם, לאחר צפייה בסרט "מודי". זאת דרמה על פי חייה של ציירת קנדית, ואשר ציירה מה שקרוי folk-art. חולת דלקת פרקים מתקדמת ומאיימת  על תפקודה היומיומי עד מותה המוקדם, מודי מספקת דרמה מורכבת – ללא הורים, אח "מנוול" ודודה, אצלה מודי גרה, הרואה בה חפץ ללא תועלת.

אבל! החיים, בדרכם שלהם, מאזנים. למרות העיוות הפיזי, התנהלותה של מודי חושפת אישיות כובשת, רכות נוגעת ללב, קבלת הזולת מפתיעה, רצון לחיות כמו כל אחד, וכמתנת אל – בורכה ביכולת לצייר.

כך החיים – לא נותנים הכול, אבל גם לא לוקחים הכול.

הבמאי Aisling Walsh יצר סרט על חייה של Maud Lewis, ליהק לטובתו שני שחקנים מעולים – Sally Hawkins   ו-  Ethan Hawke, ויצר סרט רגיש, עדין, כואב

במידת החיוך של מודי.

המשחק של Aisling Walsh  ראוי להערכה עד פרס אוסקר. עיוותי הפנים וברק חיוכיה,

האינטונציה הרכה, ההליכה עקומת הרגליים בגלל מחלתה, הניסיונות שוב ושוב להיות ככל האדם, לרצות אבל גם לדעת להעמיד גבולות כדי שלא ירמסו אותה כאדם, גורם לצופה להזדהות עד דמעות. והבימוי הרגיש, אבל הלא-חוסך מהדרמטיות של חיי הגיבורים,

הוא ללא ספק כשרון הבמאי.

מוד הצליחה במציאות חייה בזכות כישרון הציור הנאיווי. מתהום חייה התרוממה בזכות ציורים קטנים – על גלויות, על קירות, על חלונות ועל ריהוט ביתה. גרם לה מזלה ואישה צעירה מאמריקה, גילתה אותה ודווחה למדיה… ומכאן כוחה של המדיה המחוללת פלאים. הטלוויזיה דיווחה ואנשים הגיעו לראות ולקנות ציוריה עד Nova Scotia הרחוקה. אבל המחלה גם היא התקדמה והקשתה.

המשפט "אבל אהבו אותי" אותו אומרת מוד על ערש דוויי, לאחר שהצליחה להינשא

לאיש הקשוח שכה אהב אותה בדרך הארוכה שגם הוא עבר להתמודד עם אישה בעלת נפש של מלאך ומחלה "קורעת גוף לגזרים", הוא משפט מהדהד. כמו כולנו, הצורך שיאהבו אותנו, הדהד בסוף הסרט.

יש יצירות שחייבים לקרא, לראות כי הן גם תורמות למנעד הרגשי של כל אחד מאיתנו.

מודי, הסרט של Aisling Walsh, הוא יצירה שחשוב לראותו.

טריילר לסרט