חיי בני אדם עשויים להאיר זוויות המשיקות פריזמות שונות ובמישורים מגוונים. כך יצירתו של האמן שלום סבא – יהודי שנולד בגרמניה ב-1897,השתתף במלחמת עולם ראשונה, נפצע מספר פעמים, וכך השתחרר, ויצר, כחלק מהקבוצה, שכונתה אז – 'אובייקטיביות חדשה'. 'אובייקטיביות חדשה' התמקדה בין השנים 1925-1932באמנות המבטאת מציאות קונקרטית.

כשטלטלת עליית הנאציזם עלתה לשלטון, ב- 1933, סבא פעל פרק זמן בשוויץ ובשוודיה. סופית הבין, כנראה, את הסכנה, וב- 1936 עלה לארץ. מגוון יצירתו בארץ מבטא יכולותיו האמנותיות, אבל גם חיפוש תמידי להיאחז כלכלית. מלבד הציור, סבא עסק בצילום דיוקנאות, עיצב תפאורה לתיאטרון, (עשייה שביצע גם בברלין בשנות ה- 20 ), עבודות אדריכלות, עבודות קיר, וגם עיצוב ספרים. סבא ביצע גם עבודות חריטה ומלאכת מתכת, בעבודות קולאז', ואף עבודות חוץ אותם תכנן עבור המרחב הציבורי בשיתוף עם אדריכלים

השימוש בצבע אצל סבא כמו מרענן מראה עיניים. בין עבודותיו הוא גם משתמש בצבעים נועזים 'הנוגעים' במתבונן, או מאד מעדן אותם באמצעות ההפתעה של בחירת הנושא ואופן ביטויו (לדוגמא באמצעות צבעי מים בתוספת קולז'ים.) יש לשים לב לסדרת העבודות 'אלמנטים'.

העבודות המבטאות  את הזהות העברית המתחדשת מעוררות השתהות ואמפטיה. זאת סידרה המבטאת את ההתישבות העובדת דאז.

התערוכה במוזיאון ת"א מרתקת בהיקפה, בעושר סוגי עבודותיו של סבא, ובמגוון החומרים בהם השתמש. זאת תערוכה רטרוספקטיבית המעבירה את המתבונן על פני מספר תקופות חיים של אדם, אמן, יהודי.

ב- 1967, בהיותו בן 70, סבא עזב את הארץ וחזר לגרמניה. אחרי 30 שנה של חיים בארץ, יתכן שהעזיבה נבעה גם מהרגשתו, שכנראה הייתה גם עובדה, בהימצאו מחוץ למעגל האומנים מקומיים, ויתכן גם שהסיטואציה שנוצרה כאשר בעלת גלריה בגרמניה הזמינה אותו ליצור, שורשיו התרבותיים הכריעו .

שלום סבא המשיך ליצור עד יום מותו ב- 1975, בהיותו בן 78.

מוזיאון לאמנות ת"א – www.tamuseum.co.il

אוצרת – נעמה בר-אור