"כל היקום הוא אחד. כל הדברים וכל בני האדם קשורים ברשת סמויה של סיפורים. בין שאנו מודעים לכך ובין שלא, כולנו חלק משיחה דמומה. אל תפגע ואת תרע. התאמן בחמלה" – זהו אחד מהעקרונות הסופיים המתוארים בתוך "ארבעים כללי האהבה" מאת שמס תבריזי (1248-1185), שהיה מיסטיקן סופי איראיני.

// יהודית בר

כל התמונות באדיבות המוזיאון לאמנות האסלאם , ירושלים ואוסף הגלריה המוראבית, ברנו, צכיה.

תמונה ראשית, פרט מתוך עבודת-ילדים; מהדי-סעידי (2011). קרדיט: אוסף הגלריה המוראבית, ברנו

תערוכת הכרזות של אמנים איראניים במוזיאון האסלאם בירושלים אינה רק "אות מאיראן", היא עולם ומלואו כפני בני האדם והיא קצה ים גדול ועמוק של אסתטיקה מרהיבה, ערכים פרסיים עתיקים, מסורת וגם חיבור לאמנות עכשווית.

כמעט ואין זה משנה מה נושא של כל כרזה, כי זווית הראייה של "כיצד" לבצע את ה"מה" קודם כל מפתיעה. מדוע? כי אלמנטים טיפוגרפיים  וקליגרפיים המתווספים בכל כרזה הם גם הפתעה. קודם כל הפתעה, בגלל חוסר ההכרות של העולם המערבי את האלמנטים הללו. ההתרשמות מעושרם של האלמנטים הטיפוגרפיים והקליגרפיים רק מתעצמת מכרזה לכרזה. למה הדבר דומה? לפתיחת דלת לעולם לא ידוע ומכה בעיניין, בעושר ובעוצמה.

פסטיבל המוזיקה ה 21 של פגר; מהדי סעידי (2008).

כנס הפתלוגיה החברתית באיראן; מהדי סעידי (2008) . קרדיט: אוסף הגלריה המוראבית, ברנו

הצצה אל מספר יוצרים :

– מעצב הכרזות פרהאד פוזוני מספר על מקורות ההשראה שלו: "טהארן היא ארץ פלאות. אפשר לאהוב אותה ואפשר לשנוא אותה, ואולם רק שירה יכולה לבטא את הרגש שלי כלפיה".

– החברים האיראנים הראשונים במועדון הבינלאומי לגרפיקה אליאנס (AGI) הינם מומייז ושיווא. המועדון עזר להם ליצור קשרים עם מעצבים בעלי שם עולמי ולהציג את עבודותיהם בתערוכות באיראן. כרזותיהם המקוריות, שעוצבו לקולנוע האיראני, לפסטיבלי אמנות ולתערוכות נמצאות באוספיהם של מוזיאונים ושל אספנים פרטיים ברחבי העולם.

– הכרזות שיצרו רזא עבדיני, מג'יד עבאסי, מהדי הק'שנאס, אהסן פרסא ומעצבים אחרים מאזכרות את המסורות התרבותיות, ההיסטוריות והדתיות של איראן ואת אנשי הרוח בתולדות פרס וערב, המשוררים וההוגים שפעלו באלף השנים האחרונות בצומתי הדרכים של הציוויליזציות העתיקות באזור.

– יותר ממחצית בוגרי האוניברסיטאות באיראן הן נשים, ויותר ממחצית האמנים והמעצבים הן אמניות ומעצבות. משנות ה-40, באישורו של  השאה רזא פהלווי (אביו של השאה האחרון), התאפשר להן גם ללמוד ולעבוד כאמניות והן השתלבו בזירת האמנות. בעבודותיהן הן מגשרות בין המורשת התרבותית העשירה של איראן לבין פרקטיקות רב תחומיות מודרניות ומציגות ביטויים חדשניים בתרבות החזותית העכשווית.ב- 2007 הציגה קבוצה של מעצבים גרפיים צעירים שגדלו לאחר המהפכה האסלמית של 1979, תערוכה כרזות שכותרתה "רוחסאת". בספורט ההיאבקות המסורתי באיראן נהוג שהמתאבק הצעיר מבקש "רוחסאת" (=רשות) לעלות לזירה מן המתאבקים המבוגרים. התערוכה היתה הזמנה פתוחה להציץ על דרכי העיצוב העכשווי באיראן, ובעיקר – מקום שהיה אפשר לראות בו את עבודותן של בנות הדור החדש, כגון שהרזאד צ'נגאלוואי (ילידת 1983) והומא דלווראי (ילידת 1980). הקהילה המכובדת של נשים יוצרות, מעצבות, מרצות, מנהלות סדנאות בינלאומיות ומנהלות גלריות לאמנות ולעיצוב היא היום כוח שאי אפשר להתעלם ממנו באיראן. נוכחותן בזירות האמנות והעיצוב האיראניות הבינלאומיות שינתה את פני התרבות החזותית האיראנית.

פסטיבל המוזיקה ה-14, זקרו-זקרין; מהדי-סעידי (2004). קרדיט: הגלריה המוראבית, ברנו

שלושה מבטים איראנים; מהדי סעידי (2004). קרדיט: הגלריה המוראבית, ברנו

– מהדי סעידי האמן נחשב כבולט בדורנו וכמחיה הקליגרפיה הפרסית. הוא נולד ב-1979 בטהראן, ומאז 2014 מתגורר ומלמד בפילדלפיה שבארצות הברית. ב-2002, עם סיום לימודיו באוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה, שם למד אומנות ועיצוב, פתח סטודיו לעיצוב בטהראן, ולימים גם זכה בתואר פרופסור מטעם המשרד להשכלה גבוהה בטהראן. בין לקוחותיו ניתן למצוא מוסדות תרבות חשובים באיראן. שמו התפרסם מחוץ למולדתו בזכות סגנונו הייחודי המתאפיין בעיצוב אותיות בצורות בני אדם ובעלי חיים. סעידי נחשב לאבי הזאומופריות (עיצוב שלוקח השראה מחיות) בעיצוב הגרפי. אמנות הקליגרפית של סעידי יונקת מן ההיסטוריה העשירה של איראן ולמרות זאת היא נראית כעבודת אמנות מודרנית. כזאת היא למשל הכרזה המוקדשת למשורר הסופי ג'לאל א-דין רומי שכותרתה "דרך אור השמש" (2012). ביצירת זאת מתוארות ידיו של נגן ניי שמתפתחות מהקליגרפיה ומנגנות בכלי מוזיקה רוחני, והיא דוגמה לקווי הדמיון בין הקצב שבעבודה החזותית לבין זה שבמוזיקה.

גני איראן חכמה-עתיקה -חזון-חדש; מהדי-סעידי (2004). מוזיאון טהראן לאמנות עכשווית.

הפסטיבל השני לקליגרפיה; מהדי סעידי (2010). קרדיט: הגלריה המוראבית, ברנו

למבקר בתערוכת "אות מאיראן" אנחנו ממליצים לקנות (בקופת המוזיאון) חוברת מרהיבה של מרבית הכרזות אשר בתערוכה, ובה הסברים על הרקע וייחוד מספר יוצרים. חומר הרקע חשוב מפני שבארץ לא נחשפנו לעושר הביטוי האמנותי יוצא דופן של מעצבים איראניים עכשוויים.

דברים שלא סופרו – כרזת דיוקן עצמי מספר 1; שאדיי רזאי (2009) קרדיט: אוסף הגלריה המוראבית, ברנו

אלפ- פא, תערוכת כרזות של משתתפי הסדנה לעיצוב כרזות של מהדי מהדיאן; מהדי פאתהי (2011). קרדיט: אוסף הגלריה המוראבית, ברנו

התערוכה מציגה עד ה-19 בנובמבר במוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים.

רחוב הפלמ"ח 2 ירושלים

עבודת-ילדים; מהדי-סעידי (2011). קרדיט: אוסף הגלריה המוראבית, ברנו

דרך אור השמש; מהדי סעידי (2012). קרדיט: אוסף הגלריה המוראבית, ברנו