דני קרוון, ז"ל, הפסל, בהיותו קרוב לגיל 90 , מופיע בסרטו הדוקומנטרי של ברק היימן ברוודים כה מגוונים של אישיותו – קווים לדמותו, ייחוד חלק מיצירותיו, ביטוי רגעים אנושיים, סצנות של צחוק וכעס, התרגשות ומפחי נפש, מחשבה צלולה וגם קשיים. הסרט יצא לאחרונה לאקרנים וממשיך להיות מוקרן בימים אלו.

אחד המאפיינים הבולטים בסרט היא הזרימה בו – בסך הכול צולמו קטעים, בארץ ובמספר ארצות, בעבודה ועם משפחתו, ברחוב ומול רופאו. למראית עין יכלו הקטעים השונים להישאר במעין סטקטו של תמונות ואמירות ודיאלוגים, אבל לא! המעברים כמו "נשפכים" זה לתוכו של זה ומתמזגים לרצף.

ויתכן שהזרימה היא קודם כול בזכות דגש הבמאי על חשיפת האדם המרגיש והמביע רגשותיו, תחושותיו ומחשבותיו. הגירוי למצבים מעין אלו בולט בסרט לעיתים עד עימות פרונטלי בין קרוון להיימן. ישנם גם רגעים של אי נוחות מסוימת הצף מדיאלוגים מעין אלו, אבל, בסופו של דבר הם מתמוססים בסצנות היות האדם רב-גוני ב"מה" וב"איך "הוא חווה את מציאויותיו. עבודתו של הבמאי מתאפיינת  במעין פלסטליניות של קשת רגעים הרודפים בזה אחר זה – לעיתים מורכבים מאד ולעיתים רכים, ולעיתים נשברים בלב הצופה.

אבל שלא נשכח שהצלם Lucasz Konopa, לו יש להודות על אשר רואות העיניים. רגישותו למבע, לתנועות גוף, למיקומים מעוררי השראה, ומעל לכל לאסטטיקה שיש לתת לה ביטוי. צפו בשני הצילומים מטה המציפים כל הכתוב בפיסקה זאת וצפו גם בווידיאו שלאחריהם – מעין תמצית הצלחתו של קרוון.

חשוב לציין גם את תרומתה של העריכה בסרט לייחוד הזרימה הכובשת. לא בכדי הסרט קיבל פרס העריכה בפסטיבל ירושלים, בו הוצג הסרט לראשונה, בדצמבר 2020.

והאמן דני קרוון? כמובן, כחוט השני תפסיתו כפסל סביבתי מבליטה כשרונותיו. קרוון רוקם, מתכנן, בונה בדיאלוג קשוב לאשר הטבע מצפה. קרוון הקים 100 פסלים סביבתיים בארץ ובעולם. יש לשים לב לדגשיו – פשטות מהי? פרופורציות כנקודת ארכימדס באמנות, הדיאלוג עם הטבע המכתיב מה וכיצד ליצור.

הפיסול, עבור קרוון, הוא עמוד השדרה של חייו – מרכז חייו, לעיתים עבודה של שנים על אותה יצירה, דיאלוגים פנימיים על נכון-לא-נכון בסיום עבודה, מפחי נפש על תחזוקת פסליו בארץ ובעולם. דני קרוון כאדם יוצר מרגש בסרט באמפטיה העמוקה שלו לסביבתו החברתית, תרבותית ופוליטית. עוצמתו הריגשית וביטויה המילולי מצליחה לגעת בצופה ולהדהד גם ביציאה מהקולנוע. דני קרוון, באמצעות ברק היימן ולוקאצ' קונופה, מרטיט לב ומחשבה בהד ייחודי כל כך לאישיותו.

החל ממרץ 2021 הסרט מוקרן בבית קולנוע לב בדיזנגוף סנתר בת"א. אחרי שנה ללא בתי קולנוע, שנת הקורונה, עצם העובדה שאפשר ליהנות מסרט באולם ועל מסך גדול, ללא ספק החוויה מועצמת.

שימו לב – עד עתה, וישנה מחשבה להמשיך לקיים דיאלוג בסוף כל הקרנה בין הבמאי, חלק ממשפחתו של קרוון והצופים באולם. זאת המלצה שכדאי מאד להישאר גם לשיחה זאת – חיי בני אדם בסרט ובמציאות, הדוברים בשיחה, רוקמים חוטים נוספים לסיפור חייו ויצירתו של דני קרוון.

במאי: ברק הימן
במאי שותף וצלם ראשי: לוקאש קונופה
עריכה: שירה הוכמן
מוזיקה מקורית: אלברטו שוורץ, יאנק דושינסקי
מוזיקה נוספת: אלי סורני
עיצוב סאונד: אביב אלדמע
תחקיר: טלי שמיר-ורצברגר
הפקה: ברק הימן
סרטי האחים הימן, ברזילי 2, 6511304 תל אביב, ישראל