By chayap
פורסם במדור- אמנות, חדש במגזין "מקו ועד תרבות"
האומנם? אם תשתתפו ולו פעם אחת בקונצרט של "רביעיית כרמל", בסדרת "מעבר לקשת", אנחנו משוכנעים שהאמירה מעלה תראה לא רלוונטית. אגב, גם אלוויס קוסטלו, היה נבוך מאמירתו, לאור המציאות הקונצרטנטית המוסברת המגוונת.
חברים המליצו על הקונצרטים של רביעיית כרמל לפני יותר משנה ורק כאשר התאריך התאים, הבנו המלצתם, אשר חזרה מספר פעמים. הסדרה "מעבר לקשת" שונה. מלבד איכות הנגינה הראויה לציון גבוה, הקונצרטים מעוררים לחיים את היצירות, האנשים והתקופה שמאחורי היצירות – מלחינים, נגנים, ההיסטוריה והאמנויות הנוספות באותה תקופה. ולא די בפרמטרים אלו – המנחה, ד"ר יואל גרינברג, ויולן והמנהל האמנותי של הסדרה, ניחן ביכולת לנהל דיאלוג עם הקהל במינון הנכון, בעניין מפתיע ובתחומים רבים המשיקים יצירה בתקופתה. הוסיפו גם קטעים מומחזים, ביוגראפיים ותקופתיים מכתובים שונים על ידי הנגניות, ותקבלו מופע הממחיש אמירתו של האמן Georges Braque, "התוכן איננו בדברים עצמם אלא ביניהם"
'The content is not hidden in the things themselves, it is between the things.'
דר' יואל גרינברג מציין – "במקרה של ברטוק, למשל, נבחנה לא רק הדרך שבה נשענה השפה המוזיקלית שלו על מוזיקה עממית, אלא גם את התנועות המקבילות מעולם הארכיטקטורה והציור, כמו גם הדרך שבה מגיבות כל התנועות האלו למציאות המנוכרת וחסרת היציבות של ראשית המאה העשרים."
הוסיפו לקונצרטים של הסדרה "מעבר לקשת" גם תבלין ההומור. גם בהנחייה וגם בהמחזה בולטת החשיבות לטבל המוגש בחוש הומור. צפו בווידאו מטה – הקלטה מאחר הקונצרטים – דוגמאות להומור, קצת אחרי הדקה התשיעית, ובדקה ה-28 יש דיון בהקבלות בין אמנות לסגנון המוזיקלי.
החצי הראשון של קונצרט שבו עסקנו בהבדלים בין הסגנון הקלאסי לרומנטי.
כאשר ביקשנו דוגמאות נוספות לעיניין יוצא הדופן שיש בקונצרטים של "מעבר לקשת", כתב לנו דר' יואל גרינברג: " קונצרט שערכנו לפני כשנה וחצי עסק בהבדל בין התפיסה המכאניסטית של המוזיקה במאה ה-18 לבין זו האורגנית במאה ה-19. כלומר: בזו הראשונה, יצירה מוזיקלית הייתה מעשה של פירוק והרכבה, ואילו באחרונה, תוצאה של צמיחה הדרגתית החוצה מגרעין פנימי. כדי להמחיש את הסוג הראשון, הקמנו לחיים משחקי קופסא פופולאריים מהמאה ה-18, שבהם יכלו המשתתפים להלחין מנואטים מקוריים בהטלת קובייה (כל הטלה קובעת בחירה של תיבה מוזיקלית מתוך 12 אפשרויות שנתן המלחין שמאחורי המשחק – במקרה הזה מוצרט), ומבלי לדעת אפילו לקרוא תווים. המשחק המקורי עירב טבלאות עם מספרים וקוביות, אבל כדי להתאים למעמד ולתקופה, החלפנו את הטבלאות בתכנת מחשב שהוקרנה על מסך, ואת הטלת הקוביות במספרי הטלפון של משתתפים מן הקהל. וכך יצא שבכל קונצרט נוגנו שלושה "מספרי טלפון" של הקהל, ואלו היו יצירות מקוריות שמעולם לא בוצעו לפני כן…"
ועוד הוסיף – "בקונצרט שבו עסקנו במסע של דבוז'אק לארה"ב, המחיזו חברותיי להרכב את הביקורות (הגזעניות להחריד) שספג דבוז'אק ממבקרי מוזיקה בארה"ב, כאשר העז לומר שהמוזיקה האמריקנית צריכה להיות מושתתת על שירי האפרו-אמריקנים. עוד באותו הקונצרט – השמענו בשירת א-קפלה (שלנו!) ספיריטואל".
"הגישה הזאת לקונצרט מונחה שואפת לא רק להאיר את המוזיקה המוכרת באור חדש ולפתוח את האוזניים למוזיקה מודרנית, אלא גם להאיר מחדש את הרפרטואר הקלאסי כולו באמצעות יצירת קשרים חוצי דורות ויבשות, ממש כשם שעושה אוצר טוב במוזיאון. בנוסף, גישה זו מאפשרת יצירת מכנה משותף משמעותי בין הקהל למבצעים בזמן הנגינה. בעידן שבו הקהל יכול לשמוע מוזיקה בביתו בחינם ובלי לקום מהכורסא, מכנה משותף כזה הוא עדיין הסיבה הטובה ביותר ללכת לקונצרט.", ציין דר' יואל גרינברג.
שפטו בעצמכם הצידוק "לטרוח" להגיע לקונצרט של רביעיית כרמל, סדרת "מעבר לקשת".
ד"ר יואל גרינברג – ויולן, מנהל אמנותי ומגיש, מרצה במחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן
רחל רינגלשטיין – כינור ראשון ומנהלת כללית
טלי גולדברג – כינור שני
תמי ווטרמן – צ'לו
רביעיית כרמל – טל 7709336 054 www.carmelquartet.com