By hhm_hafatzim
פורסם במדור- יהודית בר
// יהודית בר
מזה שמונה שנים "חפצים" עורכת ירחון מקוון, היוצא כל אחד לחודש, העוסק בעיצוב, בארכיטקטורה ובתרבות חיים. מדוע חברה מסחרית משקיעה זמן ומשאבים כספיים ליצור ירחון מקוון, בעל תוכן רציני, המקיף ופורש התייחסויות בנושאים רבים – החל מעיצוב וארכיטקטורה וכלה בהמלצות תרבותיות להורים ולילדים, סוקר נושאים דוגמת גוף וטבע, קולינריה, גן וצמח ואף מבט על החיים?! ואף מעלה סקירות והמלצות בנושאי אמנות ספרים,מוסיקה, תיאטרון וקולנוע ייחודיים?
"חפצים", הפועלת מ-1993, רואה בתרבות את מכלול חיי היומיום –הצלחת בה אנו אוכלים, המצעים בהם אנו ישנים, הסרט בו צופים, המוסיקה או הספר המהנים אותנו וגם השטיח הפרוש בביתנו – כל אלה הם פנים שונות של תרבותנו, המקרינות גם על משפחתנו וגם על סביבתנו.
עם שכל תרבותו 66 שנה, לא יכול היה לגבש עדיין תרבות מקומית. באופן טבעי. נוסיף לעובדה זאת גם העובדה שרובנו מהגרים בארץ זאת, בארץ חמה ומדברית ברובה, בה השמש יוקדת, שוכנת לחופו של ים התיכון וגם ממוקמת במזרח התיכון, ואז נבין שהמורכבות המתוארת מעלה מכתיבה שרק עם השנים תבנה גם תרבות מקומית.
אנחנו נבין עם השנים שהדירות הקטנות וגם הבתים היותר גדולים, אינם הארמונות של לואי ה…, ושאנחנו גם לא חיים באקלים סקנדינבי, לכן צבעוניות ברוכה לצד לובן הקירות ורצפות הבטון הקרירות בקיץ ונעימות בחורף…
המינון הנכון בין הסביבה הטבעית – נופים ואקלים – לבין פריטים פרי ידי אדם, בחשיפת ביטויי חינוך ותרבות, הוא הוא שיקבע דרך חיינו ועשויים לגרום לתחושת נועם בחיינו. לכן "חפצים" משלבת לצד העיסוק במסחר, עיצוב וייצור הפריט השימושי לבית, גם מבט והתייחסויות לתוכן, בנושאים המשתלבים בחיינו, החל ממאכלים, טיפים מועילים, גינון, טיול, ספר, סרט…. או חשיפה לתרבותו של האחר.
המגזין של "חפצים" הוא גם תרומתנו קודם כל ללקוחותינו. אנחנו מנהלים דיאלוג עם הנכנסים לחנויות הפיזיות והחנות הוירטואלית, והדיאלוג הוא פיזי – המוצרים שאנחנו מעצבים ומייצרים ומוכרים, והדיאלוג הוא גם במילים הכתובות בתשומת לב רבה בנושאים שונים, אותם רוצים לחלק עם קוראינו.
כפר ביוון, בפרובנס או במרוקו עשויים להפתיע בדרך חייהם – נראות בתים, גינות, צבעים, ריהוט, טכסטיל, דרך חגיגת חגים…כי כל המכלול כבר עוצב באופן טבעי במשך מאות בשנים וקיבל המידות הנכונות ביחס לנוף, לאקלים ולדרך חיים. כך תרבות נבנית "טיפה ועוד טיפה".
