שירת "האיקו" היא צורת שירה שמקורה ביפן המסורתית. אחת ההשפעות המרכזיות על ההאיקו הוא הזן בודהיזם, אשר צמח בסין ומאד השפיע על התרבות היפנית. המלצה חמה – כהקדמה לספרו של יורם ורטה, קראו ספר שירה יפיפה "יום השנה לסלט", אותו כתבה מאצ'י טאווארה, אישה יפנית,  מאד צעירה, המתארת חיים מודרניים בטוקיו, לדוגמא –

אוֹכֶלֶת אִתְךָ
סוּשִׁי זוֹל
בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת יֵן
כַּמָּה טָעִים
יוֹדַעַת שֶאֲנִי מְאֹהֶבֶת

אהבי שירה, שנחשפים לשירת האיקו, יגלו עולם ייחודי – כיצד ניתן לצמצם אמירה יותר מאשר השירה עצמה מצמצמת.

בוקר הפליא
סטירה לשחר
מעל לים
לחי שניה

(עמוד 17)

שירתו של ורטה מאד אסוציאטיבית, אישית, לכן לעיתים יש לקרא יותר מפעמיים כדי לנסות להבין הגלוי והנסתר  –

פח הארץ
הילדות רוקעות
קו כחול
רועד באופק

(עמוד 22)

ואולי המעניין ביותר בשירת האייקו וגם בשירתו של ורטה שההבחנות הן מינימליסטיות, כמו תחת זכוכית מגדלת – לומדים לראות, להבחין בזעיר הקיים, המתנועע ויש לו חיים לידנו, מבלי לדעת. ההבחנות מעמיקות ראות.

חרוב נושר
רעש אדמה
יודעים לשיר
החרקים האלה

(עמוד 23)

ההבחנות של ורטה לעיתים יפיפיות, בעיקר בבחירת הנראה ובצמדי המילים :

נשק חמק
טל כבד
על תלתלי
אבק

(עמוד 25)

צוות "חפצים" ממליץ:

למרות קוצר "המרובע" – שיר בנוי מארבע שורות – נדרש מהקורא לקוראו לאט, שוב ושוב, להתעכב על כל מילה ועל כל שורה – זהו דיאלוג ייחודי בין המשורר- מילותיו-שיריו – והקורא אותם.

מן הטרסה
עולה קרח
מלע עליו
שרביט חצב

(עמוד 65)

יש בשירתו של ורטה לעיתים גם חיוך עדין –

השמלה הכתומה
רטובה נדבקת
לגוף יורדת
לאט למכולת

(עמוד 29)

שירתו של ורטה הזכיר לי אסוציאטיבית שני פרטים מתערוכת "שפת הלבוש – ארון הבגדים היהודי", אשר הוצגה במוזיאון ישראל בירושלים. שימו לב לשני הפרטים מטה המופיעים בבגדי נשים – האחת בבורקה באפגניסטן והשנייה בשמלה באירופה – הפרטים הקטנטנים מגלות טפחיים על הנשים שמאחורי הלבוש למרות המסורת להשאיר האישה נסתרת מאחרוי הלבוש.

גם שירתו של יורם ורטה מגלה יותר מטפחיים כאשר קוראים ומעמיקים בשיריו. שירתו נוגעת וכך חושפת הנראה שלעיתים נעלם מעיני כולנו. חשיפתו של יורם ורטה עדינה, אסטטית וצנועת אמירה.