מערכות יחסים בין שתי נשים, שתי נשים בעלות ייחוד תרבותי-היסטורי, שתי נשים שקשריהן חושפים פלח לעומק חיינו העכשוויים בארץ ישראל. רות דיין וריימונדה טוויל, עיתונאית פמיניסטית פלסטינית, גם חמותו של יאסר עראפת, נפגשו לראשונה ב-1967. מארג היחסים שנרקם עם השנים בין השתיים מרתק.

// צוות "חפצים"

הספר חושף פרטים ביוגראפיים מאד אישיים, פרטי יומנים, ראיונות עם שתי הדמויות הייחודיות האלה. באמצעות סיפור חייהן של רות דיין וריימונדה טוויל, נחשפים "החוטים" בהם משכו ו"מושכים בחוטים" במזרח התיכון. מרקם האירועים מרתק – בקריאת הספר חיים העבר וההווה הארץ ישראלי וכמו צופים אל העתיד, לצערי.

מחבר הספר, אנטוני דוד, היסטוריון יליד ניו מקסיקו, חיבר מספר ביוגרפיות של אישים ציבוריים.

אנטוני דוד משרטט מעין DNA נשי – באמצעות רות דיין שנולדה בנהלל, וספוגת מאפיינים של צברית. נישואיה למשה דיין, ובניה, הביאו אותה לאור הזרקורים, לעיתים בנסיבות מורכבות ביותר; ובאמצעות רימונדה טאוויל, ערביה נוצריה, אשר נולדה ב1940 בעכו, למשפחה מכובדת ובעלת נכסים. ה -DNA הנשי הוא המשותף שהצליח לאורך עשרות שנים לשמור על חברותן, הכמעט בלתי אפשרית, במציאות של סכסוך רווי דם ופצעים היסטוריים.

ייחוד סיפור ידידותן הוא בעיקר סביב מאורעות מדיניים שהוכיחו שוב ושוב שלמרות "הבלתי אפשרי" להחזיק מעמד בידידות עמוקה זאת, רות דיין וריימונדה טאוויל, התעלו מעל פערים של לאום וסבל, והמשיכו להושיט יד זו לזו. מלבד אישיותן, גם חינוכם תרם רבות לפתיחות הרגשית והמנטאלית של שתיהן.

אפשר לקרא את הספר ברבדים שונים, המתקלפים תוך כדי תיאור אירועים ומעשים. מלאכת המחשבת בספר מתבצעת במעין תמונות-מראה – פרק על ריימונדה טוויל ומולו פרק על רות דיין, וכן הלאה. רות דיין ברגישותה האנושית ותעוזתה, ולא כשל גיבורה, וריימונדה טאוויל ביכולת להכיל מציאויות בלתי אפשריות, להעז ולהילחם על דעותיה ואמונתה, ושתיהן הפועלות כמו ללא מגבלת "גבולות", מעשירות תמונה מרתקת של האפשרי האנושי במצבים בלתי אפשריים.

קראתי הספר מהר ולאט בעת ובעונה אחת – מהר, כי הוא מרתק, ולאט, כי לא רציתי שייגמר.
הספר חשוב לכולנו. לדעתי הוא עשוי לפתוח ולו צוהר של חשיבה על התבניות שעם השנים בנינו
וסגרנו על חיינו ועל פניותינו לנושאים מדיניים מהותיים שונים, הנוגעים לחיי כולנו.