By Tami Klein
פורסם במדור- ספרים, "מבט על החיים", חדש במגזין "מקו ועד תרבות"
"בספר זה אני מבקש לחדד את ההבדל בין התודעה של האני כשלעצמה לבין הדרך שבה האדם חווה אותה… התחושות הסובייקטיביות במצבי תודעה שונים, למשל בעת שטועמים יין, בעת שעומדים על קו החוף ונפעמים מצבע הטורקיז של מי הים, או ברגעי הרווחה הנפשית המתלווה להרחת פרח מרהיב." תחושות הסובייקטיביות במצבי תודעה שונים כונו בשם qualia -. "
המונח קווליה מצביע על איכות של חוויית המציאות של האני, וזאת בניגוד לתיאור המציאות כ"הווייתה". המונח קווליה מצביע על האיכות של אותה חווית מציאות שחווה האני. האיכות באה לידי ביטוי בהיות האני מודע לגוון, לעומק, למגוון הניואנסים שהוא חווה.
פסיג פורס בספרו כיצד לאורך האבולוציה נחוותה חווית התודעה החל מהעידן הפרהיסטורי, והמשך בעידן המיסטיקה היהודית, בעידן הפילוסופיה הקדומה ובמדעים השונים.
כדי להבין כיצד פסיג מוביל נושא הבנת התודעה, ובעיקר, שימת הדגש על חוויית התודעה, בחרתי לצטט כיצד פסיג בחר לפתוח את הספר – בהדגישו את העכשווי והעתידי (אולי, האפשרי), אם ההתפתחות תצליח להגיע לאותה איכות חוויית תודעה, בדגש – בשילוב כלים נוספים, דוגמת הטכנולוגיה:
"בהרכנת ראש על קורבנם של הרוגי המלכות והחטופים בעוטף ישראל ששילמו בחייהם על תודעה שגויה במתקפה של 7 באוקטובר 2023.
בהוקרה גדולה על הקרבתם וגבורתם של חיילי צה"ל במלחמתם באויב כדי להשיב את החטופים ואת בטחון ישראל.
ובתפילה לתודעת שלום בישראל ובעולם."
הספר מרתק. אני ממליצה בחום לכל אחד מאיתנו – להתנסות במה שביכולתו של כל אחד להבין בו, וכך לקרוא אותו. במרבית הספר ישנם פרקים פשוטים להבנה גם למי שאינו עוסק בתחום, וההישג לעצמנו להבין התפתחות אנושית תודעתית, מרגשת.
כדרכנו איננו מתמצתים ספר לקוראים, כדי 'לא לקמט אותו'. מווה מאד שהצלחנו לגרות נושא מרתק שכיום עומד במרכז העשייה המדעים והטכנולוגית. אין מה לפחד מנושאים חדשניים – לדוגמא כשהגעתי לפרק התודעה ונושא הקוונטים, שלא הבנתי עד הסוף כל הנכתב, לא 'קילקל' לי כלל כל העיקר שהוצג מעלה.
* * *
טרם כתיבת כתבה זאת, ותוך כדי שאני קוראת את הספר, קראתי במדיה על שימוש כיום ב-AI ( דוגמת Chat GPT ) בפורומים מדעיים כדי לבחון השערות שה- AI מסוגל להעלות, וזאת ככלי לגעת ולנסות לבדוק אפשרויות נוספות שהמדענים לא העלו עדיין בדיונם. כך נזכרתי שלפני מספר עשורים טובים חברת BELL האמריקאית החלה לעבוד מדעית בצוותים אינטרדיסציפלינריים, מתוך מחשבה לעושר התרומה של יחידים מומחים בתחומים מאד מגוונים, ואף, אולי, לא רלוונטיים לנושא דיונם. אין ספק שחכמה רבה הייתה בהחלטה זאת. כך הטכנולוגיה יוצאת הדופן של AI עשויה להושיט יד/להאיר לפתרון מורכבויות שהאדם לבדו עד עתה כלל לא הצליח להעלותם במחשבתו.
כך גם פסיג מדגיש שחוויית התודעה בעתיד והשפעתה על המדע והטכנולוגיה של המאה ה-21, עשויה לגלות מדעים חדשים "תגליות פורצות דרך, הגות פילוסופית שונה, תורת הכרה רעננה, כלכלה אחרת וטכנולוגיות שהדעת מתקשה להאמין בהיתכנותה." ללא ספק פסיג מציג התפתחות אופטימית בהצגתו כי האדם רק עשה את הצעדים הראשונים באבולוציה שלו.
שימו לב, קוראים יקרים, שלאורך כל הספר פסיג מנסה להפיג כל החששות מפני הטכנולוגיות התבוניות, בהדגישו שממשקי מוח-מחשב מקדמים את האינטליגנציה האנושית. ובנקודה זאת אני שואלת – מי לא ירצה לקחת חלק בצעדי הקידמה המרתקים הקורים לנגד עינינו, ולו לא לחשוש לקרא את החיבור המעמיק והמעניין הזה של פרופ' פסיג?
* * *
לאחר קריאת הספר בדקתי לעצמי כיצד AI (ChatGPT) מסבירה את המונח qualia, וגם כיצד היא מתמצתת את הספר 'האני העתידי' של פסיג, וראו חכמתה:
"המושג קווליה מתייחס לחוויות סובייקטיביות פנימיות, כמו תחושת הצבע האדום, טעם של שוקולד או כאב, שהן חלק בלתי נפרד מהמודעות האנושית. במדע, ובמיוחד בפילוסופיה של התודעה והנוירוביולוגיה, קוואליה מעוררים דיון עמוק וארוך טווח בנוגע לטבע של התודעה והשאלה כיצד חוויות סובייקטיביות אלו מתקיימות וניתנות להסבר במונחים מדעיים.
במדע:
פילוסופיה של התודעה: קוואליה מזוהים עם הבעיה הקשה של התודעה, כפי שתיאר אותה פילוסוף התודעה דייוויד צ'אלמרס. הבעיה היא להבין כיצד מצבים פיזיים של המוח יכולים להביא לחוויות פנימיות סובייקטיביות.
נוירוביולוגיה: מדענים מנסים לחקור את הבסיס המוחי של קוואליה באמצעות שיטות כמו fMRI, EEG, ומחקרים על חולי מוח שמאפשרים תובנות לגבי איך שינויים במוח משפיעים על תפיסת קוואליה."
"בספר "האני העתידי" מאת פרופ' פסיג:
ההרחבה של קוואליה: פרופ' פסיג, בספרו, עוסק בדרכים שבהן קוואליה עשויה להשתנות או להתרחב בעתיד עם התפתחות הטכנולוגיה, כמו ממשקי מוח-מחשב, אינטליגנציה מלאכותית, וטכנולוגיות נוירו-אנגמנטציה. הוא מציג את האפשרות שבעתיד נוכל לא רק לחוות קוואליה בצורה אנושית אלא גם בדרכים שמעבר ליכולות הנוכחיות שלנו, כמו חוויות חושיות חדשות או רב-חושיות.
השפעה על זהות האדם: פסיג דן גם בשאלה כיצד שינויים בקוואליה יכולים להשפיע על תפיסת זהותנו העצמית ועל ההגדרה של מה זה אומר להיות "אני" בהקשר של התפתחות טכנולוגית.
הדיון בקוואליה מציב אתגרים מרתקים לחוקרים ולפילוסופים כאחד, כשהוא מערב את הצומת שבין מדע, טכנולוגיה, ושאלות פילוסופיות יסודיות על טבע התודעה האנושית."
* * *
ספרו של פסיג מהווה גירוי אינטלקטואלי ששווה להתאמץ עבורו. תוכנו ומסקנותיו של פסיג בספר מחדדים ראייה וסימני שאלה. ולו עבור שני משפטים אחרונים אלו, שווה לקרא אותו.
