אם לא קראתם את "ספר התה" מאת אוקאקורה קאקוזו, המלצה חמה על ספר שהיה להיט בשנות ה-50 בארה"ב, ונשאר להיט קלאסי עד עצם היום הזה.

// יהודית בר

תמונות וציטוטים מתוך ספר התה / אוקאקורה קאקוזו בתרגומו של יורם קניוק בהוצאת הקיבוץ המאוחד

ספר "ספר התה" יצא לאור ב-1956 בארה"ב והכה גלים בזכות הצגת תפיסת העולם הטאואיסטי של המזרח (סין, יפן) והצגת ראי (לא מחמיאה, בלשון  המעטה) למערב, הכה שונה.
יורם קניוק תרגם את הספר ב1995 ובהקדמה הוא כותב – "הופעת כרך צנוע זה הוא הנאה מיוחדת בשבילי. אני מקווה שתאהבו אותו. יפאני הוא לא רק סובארו או חרקירי, אלא גם המיסטיקה של צלוחיות הקרמיקה המשוחות בלאכה עדינה, שזירת-הפרחים וחדרי-התה הצנועים והקסומים, המתוארים ב"ספר התה".

הספר נכתב באנגלית די עילגת על ידי הסופר אוקאקורה קאקוזו, והחל כך-   “Tea started as a medicine and grew into beverage” .  יורם קניוק רקח תרגום יפיפה. ואני אוסיף – עיצוב כריכת הספר נעשה כבחירה מעולה. למעשה גיליתי ספר זה באקראי בשבוע הספר רק בזכות יפי הכריכה, שמשך תשומת ליבי.

הספר דן בפנים השונות של ה"תאיזם" שצמח מתוך התאואיזם. מתוך הספר –  "תאיזם- חכמת-התה. חכמת- התה היא פולחן המושתת על הערצת היפה הקיים בתוככי העובדות השפות של הקיום היומיומי. היא מחדירה טוהר ותואם – הרמוניה – את המסתורין שבנדיבות הדדית, את הרומנטיקה של הסדר החברתי. במהותה, זאת סגידה לפגום, כמו גם ניסיון מעודן להשיג דבר-מה אפשרי בתוך הדבר הבלתי-אפשרי שאנו מכירים כחיים.

הפילוסופיה של התה אינה רק אסטטיקה במובנו המקובל של המונח, כי בה בעת היא מבטאת, יחד עם מוסר ועם דת, את מלוא השקפתנו על אדם ועל טבע. היא היגיינה, באשר היא משליטה ניקיון; היא כלכלה, מפני שהיא מציגה נוחות בפשטות, יותר מאש במורכב וביקר; היא גיאומטריה מוסרית, היות שהיא מגדירה את חוש המידה שלנו כלפי היקום. היא מייצגת את רוחה האמיתית של דמוקרטיה מזרחית, בכך שהיא הופכת את כל נאמניה לאריסטוקרטים בטעמם."

ציטטתי שתי פסקאות מעלה מאחר שהן מתמצתות המפורט המורחב לנכתב בספר. תפיסת הצניעות היא היא המודגשת בפניו השונות של טכס התה כסמל. כל המכיר מקרוב בתים יפניים מסורתיים, הלבוש היפני (כולל באפיוניו המודרניים), האמנות הפלסטית…יודע עד כמה טכס התה הוא המשל והנמשל של תפיסת עולם.

אוקאקורה קאקוזו, הסופר, שצמח ביפן והגיע בחייו הבוגרים למערב, לארה"ב, היטיב לבקר החיים המערביים הראוותנים, פנים הבתים העמוסים לעייפה, "עגל הזהב" המוניטארי וגם אי-השקט של החיים במערב. חדר התה, הריק מכל, טכס על "שתיית תה" בסה"כ, כיצד למצות דרך מכמעט "לא כלום" להצגת פנים שונות של חיים לעומק, כיצד ה"תאיזם" מבטא ומדגיש ומלמד ומחנך  לפשטות, להתבוננות בתמצית הטבעי ולראות בו יופי ואיזון, לצניעות, מתוך הכרת ההרמוניה בסביבה הטבעית ולדעת להרכין ראש בצניעות ליומיום, שלעיתים טפל יותר ולפעמים טפל פחות. מתוך הספר : "אלה שאינם מסוגלים לחוש את קטנותם של הדברים הגדולים שבתוכם פנימה, עלולים שלא להבחין בגדולת הדברים הקטנים בזולתם."

קראתי הספר במשך שבועיים עם עפרון ביד, כל פעם מספר עמודים כדי לנסות להבין הכתוב עד תום. החלטתי שחשוב למכור הספר שאינו ידוע לרבים (למכירה באתר "חפצים"). התרגשתי כמעט עם כל שורה, בעיקר מאחר שחיינו במערב הגיעו לקו הרחוק האחר לעומת ה"תאיזם".