By hhm_hafatzim
פורסם במדור- ספרים
השימוש במדיום הקליידוסקופ הוא כמעט גאוני. באמצעות הקליידוסקופ מדגישה הסופרת עולם חסר – עולם עשיר ומאושר. הפער בין "הנראה" לבין המדומיין באמצעות הקליידוסקופ – בפי הילדה הקטנה – מרטיט.
האיורים בספר, פרי יצירתה של כנרת גילדר, מעדנים וגם מעצימים הרגשות והחוויות המתוארות בטקסט. הבחירה לאייר את הספר רק בשחור היא אכן בחירה נכונה לאור המציאות המתוארת, אבל גם באיוריה של גילדר יש מעין "טריק" – שימוש בצבע זהוב עדין להדגשת יופי או "נורמליות" במובן איזון רגשי. הצבע הזהוב הוא הפתעה בספר, המעורר גם עניין מתי המאיירת משתמשת בו.
הטלאי הצהוב מצליח לזעוק את המציאות של היהודים ה"מסומנים" בציור טלאי צהוב גם על בובתה הקטנה של הילדה. זאת זעקה "קטנה" קורעת לב…
בקטע הבא הקורא-המבוגר יודע שהכתיבה היא ממבוגר למבוגר היודע ומבין את הזוועה.
"קליידוסקופ" הוא ספר הראוי להימצא בכל בית על תוכנו ועל ערכי יצירתו האמנותיים בכתיבה ובאיור, כך שמי שירצה לקרא בו, בגילאים שונים, ייצא נשכר מתרומתו.
קָלֵיידוֹסְקוֹפ \ חוה ניסימוב, איורים: כנרת גילדר, עורך: יותם שווימר, עורכת הלשון: ניצה פלד (הוצאת "טל מאי" ו"ידיעות ספרים", 2015)
