לאחרונה ניכר החיפוש אחר "מזונות העל" שהם מזונות טבעיים בעלי ערך קלורי נמוך, המספקים עבורנו כמות גדולה של רכיבים תזונתיים. גם זרעי הצ'יה זכו להכנס לקטגוריית המזונות המובחרים בזכות היותם עשירים באומגה 3, בסידן ובברזל.

// מערכת "מקו ועד תרבות"

מקורה של הצ'יה, או בשמה המקצועי מרווה היספאנית, הוא בדרום מקסיקו ובגואטמלה והיא משתייכת למשפחת הצמחים השפתניים. היא נחשבת לסוג של מרווה, שבויתה כבר במאה ה-16 על ידי התרבות האצטקית, ושימשה עבורם כמקור לאנרגיה זמינה. הצ'יה היא צמח שנתי, הגדל לגובה של עד 1.75 מ' וזרעיה הם המרכיב התזונתי העיקרי המופק באופן מסחרי. גוון הזרעים הוא שחור מבריק והם ידועים בזכות הערכים התזונתיים הרבים שבהם. הזרעים עשירים במיוחד באומגה 3, הידועה כמפחיתה את הסיכון לסרטן ולדלקות, שומרת על כלי הדם ומערכת הלב ומשפרת את מצב הרוח.

צמח המרווה ההיספאנית, צילום: ויקיפדיה

זרעי הצ'יה נחשבים למעצימי אנרגיה ולמשפרים את הסיבולת הגופנית ולכן הפכו למזון מועדף בקרב ספורטאים. הם מסייעים לשיפור תפקוד מערכת העיכול ועשירים בחומצות שומן, חלבונים, סיבים תזונתיים, נוגדי חמצון, ויטמינים ומינרלים. כדי להבין את מידת הערכים התזונתיים בזרעים ניתן לציין כי הם מכילים פי 8 יותר אומגה 3 מדג סלומון, פי 3 יותר ברזל מתרד, פי 15 יותר מגנזיום מברוקולי ופי 6 יותר סידן מחלב.

צוות "חפצים" ממליץ:

זרעי צ'יה, צילום: shutterstock

על מנת לוודא כי הכמות המקסימלית של הסיבים תיספג בגוף, מומלץ לטחון את הזרעים בסמוך להגשתם. ניתן לשלבם בתזונה היומית בקלות ולהוסיפם לסלטים, לירקות מאודים, לתבשילים, ליוגורט או למיץ טבעי. שלוש כפות זרעים טחונים ביום ישלימו עבור אדם בוגר ובריא את כמות האומגה 3 הדרושה לו, יחד עם שמירה על ערך קלורי נמוך במיוחד. מרבית משקלם של הזרעים הם סיבים שאינם מתעכלים ולא משפיעים על רמת הסוכר בגוף. בזכות כמות הסיבים הגבוהה, הזרעים יכולים לספוג כמות מים אדירה, כך שהם מתרחבים בקיבה ומגבירים את תחושת השובע שלנו תוך שמירה על לחות הגוף.

*צילום תמונת הכותרת מתוך אתר kunachia.com