יש כלל אחד בסיסי להצלחת גינון בכלל ובמרפסת בפרט והוא טמון ביכולת ניקוז המים. לא משנה איפה אבחר לשתול את הצמחים וגם אם אפזר דשן כמו שמומלץ, ליכולת ניקוז המים תהיה ההשפעה הטובה והמשמעותית ביותר על בריאות ומראה הצמחים.

אני יכול לדבר שעות על האדנית עצמה, על צורתה, גודלה, הצבע שלה, החומר ממנו היא עשויה וכמה היא עולה, אני יכול להתפעל מהכד היפה שהבאתם איתכם זה עתה מאיטליה, אבל אם אין דרך לנקז את המים החוצה מהכלי אז אין לזה משמעות.

תחלופת הצמחים ועצות של מומחים לא ישנו, לכן אני מצרף שתי נקודות פשוטות ליישום עליהן יש להקפיד:

1. ודאו כי בתחתית האדנית ישנו חור. אם אין כזה, בקשו מהמשתלה ממנה רכשתם את המוצר שתיצור עבורכם אחד כזה בעזרת קידוח קל. קחו בחשבון שקיים הבדל משמעותי בין מיקום החור בתחתית לבין מיקומו בקרבת התחתית או בדופן שלה, אגע בזה בהמשך.

2. אני מציע ליצור מעין שכבת ניקוז בתחתית האדנית, הכד או העציץ, כלל לא משנה מה גודלו ומאיזה חומר הוא עשוי.

לגישתי, בחלקה התחתון של האדנית טמון סוד ההצלחה! 
תערובת השתילה יכולה עם הזמן להידחס לחלקה התחתון של האדנית ושורשי הצמחים עשויים לסתום את פתחי הניקוז, בעיקר באדניות ובמיכלים קטנים. השאיפה שלי היא לשחרר את המים כמה שיותר מהר החוצה, להימנע מאגירה שלהם באדנית ולייצר שכבת אוורור עבור השורשים. לכן, אני ממליץ לכסות את תחתית האדנית בשכבת טוף אחידה בגובה של 1-2 ס"מ. זה מספיק בכדי לייצר מצע מאוורר וטבעי שמאפשר לנקז את המים.

אני משתמש באבני טוף קטנות (במשתלה בקשו טוף דק או טוף גס), הדעות לגבי השימוש בהן כשכבת ניקוז חלוקות ואני מודע לכך, אבל השיטה הזו מסייעת לי כבר למעלה משני עשורים ומעולם לא אכזבה אותי.

לאבני הטוף מספר יתרונות:
– מרחיקות את תערובת השתילה מתחתית האדנית ומחורי הניקוז.
– מבנה האבנים והמרווחים הקטנים הנוצרים ביניהן מוליכים את המים באופן יעיל יותר ביחס לאדמה.
– שומרות על לחות נכונה בתחתית האדנית.
– מייצרות שכבר אוורור נוספת לשורשי הצמחים.

קיימים חומרים נוספים שתוכלו להשתמש בהם כשכבת ניקוז – חלוקי נחל קטנים, יש לוודא כי הם שטופים מסיד וגיר. או שברי חרס שניתן לרכוש במשתלה, אם יש לכם כד חרס ישן שאינו בשימוש תוכלו לשבור אותו לחתיכות קטנות עם פטיש ולפזר. בשום מקרה אל תעשו שימוש בחצץ.

שימו לב לתרשים של חתך הצד שמדגים כיצד נראית הכנה של האדנית לקראת שתילה –

באדיבות: אייל מליון

בתמונה הבאה תוכלו לראות את שכבת הניקוז המכסה את תחתית האדנית באופן שווה. גובהה 3 ס”מ של טוף דק. כמובן שוידאתי כי ישנם חורים לניקוז המים בתחתית טרם כיסיתי בטוף וכל שנותר לי לעשות זה למלא בתערובת שתילה, לשתול ולהשקות.

צילום: אייל מליון

היכן למקם את חור הניקוז?

מרבית האדניות והכדים מגיעים ללא חור ניקוז כלל או עם חור ניקוז בתחתית. אדניות ללא חור ניקוז מיועדות בדרך כלל לצמחייה הידרופונית, שם אין צורך בניקוז המים, או כדי לאפשר ללקוח לעשות חור ניקוז במקום ובקוטר שמתאים לו.

חור ניקוז בדופן האדנית וקרוב לתחתית יבוצע בהתאם לדרישת הלקוח או הגנן. זו הדרך היחידה לחבר את האדניות למערכת ניקוז מרכזית, אשר מובילה מים מתוך האדנית אל מערכת ניקוז מים מרכזית, הנמצאת לרוב ברצפת המרפסת – מנגנון נפוץ ומקובל במיוחד בארץ.

אייל מליון הוא הנדסאי אדריכלות נוף, חובב צמחיה מושבע עם ניסיון של למעלה מ 23 שנים בייעוץ תכנון ובניית מאות גינות בארץ ובחו'ל.

לאתר אייל מליון  – adanit.co.il