*הצילומים בכתבה הם מתערוכה במוזיאון ויקטוריה ואלברט, המוצגת בימים אלו בלונדון, על תולדות העץ הלבוד.

ב-1830 כאשר הוכנס מיכון מפותח בבתי מלאכה ובמפעלים, נכחו ביתרון עלות עץ לבוד, הנמוך לעין שעור משימוש בעץ מלא. מהנדסים ומעצבים החלו לחקור מאפייני העץ הלבוד ואפשריות העבודה עמו. יתרונותיו היו כה גדולים – דוגמת חוזק, גמישות ועלות – עד כדי שהחליף בפסי ייצור מסוימים חומרי ברזל

// צוות "חפצים"

הטכניקה לחבר לוחות מעץ זה על זה כדי לייצר פלטת עץ מאד חזקה מוכרת כבר מ-2600 לפני הספירה! במצרים העתיקה. בפועל השימוש בעץ לבוד הופיע באירופה, באנגליה, בסביבות 1760, כאשר רצו "לגזור" לוחות ייחודיות בעץ.

ב-1830 כאשר הוכנס מיכון מפותח בבתי מלאכה ובמפעלים, נכחו ביתרון עלות עץ לבוד, הנמוך לעין שעור משימוש בעץ מלא. מהנדסים ומעצבים החלו לחקור מאפייני העץ הלבוד ואפשריות העבודה עימו. יתרונותיו היו כה גדולים – דוגמת חוזק, גמישות ועלות – עד כדי שהחליף בפסי ייצור מסוימים חומרי ברזל.,מעצבים ומהנדסים החלו להוציא זכויות יוצרים לאפשרויות שימושים שונים בעץ הלבוד.

מ- 1880 העץ הלבוד תפס מקום כבוד בתעשייה האירופאית. לדוגמא נכחו שאפשר להשתמש בעץ זול או פגום; במידת מה, כדי לחתוך לוחות בין 1.5 מ"מ ועד 4.7 מ"מ ומהם לייצר העץ הלבוד.החלו לייצר חלקים בתעשיית המכוניות, הסירות ואף המטוסים.

בין 1930- 1945, בגלל מצב אירופה אחרי מלחמת העולם ראשונה, ולאחר מכן השנייה, החלה בבנייה יחסית מאסיבית של בתים בחומר חזק וזול זה – העץ הלבוד.

אחרי מלחמת העולם השנייה תעשיית הריהוט מעץ לבוד פרחה קודם כל בארצות סקנדינביה. ההתלהבות הייתה כה גדולה עד כדי שהעץ הלבוד הוגדר "החומר של העולם המודרני". העובדה ששכבתו העלינה של העץ הלבוד יכלה להיות שכבה דקה יפיפייה – כמעט מכל סוג עץ שנבחר – ויכלה לקבל גוונים שונים, בפועל הושגו כל היתרונות לייצור רהיטים – חומר זול, חזק, אפשרות לייצר בצורות גמישות והשגת פרזנטציה של אסתטיקה כאוות נפשו של המעצב.

שימו לב לקליפת העץ החיצונית, הפורניר, הכ"כ דקה, אותה הצליחו לחתוך בזכות טכנולוגיה שהומצאה ב-1800. הפורניר הוא הוא פניו של הרהיט, השכבה העליונה של העץ הלבוד.

בקולקציית "חפצים"  תמצאו כיסא-כורסא שנוחיותו אינה ניתנת לערעור, לכן קראנו לו כיסא-כורסא..קווי גב הכיסא בנויים כך שחובקים את גב היושב והמושב כה נעים ונוח בזכות מעגליות קוויו.

קולקציית ריהוט מעץ לבוד ב"חפצים" גם מציעה שולחנות קפה בגדלים שונים ושולחנות עץ נפתחים (כאשר הפלטה העליונה צריכה להיות חזקה דיה ששינויים במזג האוויר לא יישנו ולו בפרומיל את צורתה, כך תמיד הפתיחה וחיבור לחלקי הפלטה יהיו ישרים וללא שינוי).

הדוגמאות המעלפות בתעשיית העץ הלבוד היא מכונית המרוץ של המעצב Frank Costin. ראו מכונית המרוץ פורמולה שהמעצב ייצר ב-1860 לאחר שהבין יתרונות העץ לבוד מתעשיית האווירונים.

***הצילומים בכתבה הם מתערוכה במוזיאון ויקטוריה ואלברט, המוצגת בימים אלו בלונדון, על תולדות העץ הלבוד.