משרד האדריכלים Sanaa, היפני, תכנן את מתחם בצלאל החדש בלב העיר ירושלים, אבל מאחר שכותרת כתבה זאת ממקדת אותנו לתוכנה, משרד האדריכלים ניר-קוץ, התל אביבי, היו השותפים המקומיים אשר מיקדו, לאורך כל התכנון ,העובדה שהמבנה מוקם בארץ, בשטח בו מבנים היסטוריים, בנוף ירושלמי. כל הנתונים – אקלים, טופוגרפיה, היסטוריה והמרחב הוויזואלי והפיזי עליו חלות מגבלות ארציות ומקומיות עמדו לנגד עיני המתכננים. יש להוסיף, כמובן, מגבלת סה"כ השטח – מספר הדונמים האפשריים לפרויקט.

זווית הראיה של המתכננים היא הפרמטר הנוסף המרכזי – משרד Sejima.Sanaa מקפידים להקשיב ל"קליאנט" – רצונותיו, צרכיו ונתוניו.

בצלאל נוסדה בירושלים, בלב העיר, ב-1906 כמוסד חינוכי לאמנות ואומנות. כאשר העיר התרחבה ובצלאל גדלה, היא הועברה לקמפוס הר הצופים. מי שהכיר את בצלאל לפני ואחרי העקירה מלב העיר, יכול להבין מדוע לבצלאל היה חשוב לנהל דיאלוג עם הסביבה האזרחית, לתרום לעיר ושהעיר "תראה" אותה בפעולה. חלק מהסדנאות חשופות לצפייה מהפארק שנוצר סביב המתחם החדש במגרש הרוסים.

המגע עם תושבי העיר והמבקרים בה, השתקפות ההיסטוריה של העיר במבניה היפיפיים החובקים מקרוב ומרחוק את המתחם החדש, מבהיר חשיבות בצלאל "לראות ולהראות". בשעת הצהריים, בעת סיורנו במבנה ישבו מספר תושבים, או אורחים, על גדר אבנים המקיפה אחד העצים העתיקים ששמרו עליהם לבל ייזוקו בעת הבנייה. היושבים בצל אורן ירושלמי גדול הביטו בסטודנטים הפעילים, ב'סדנת המתכות' והסטודנטים יכלו לתקשר, תרתי משמע – לאכול סנדוויץ בהפסקה ולדבר איתנו המתבוננים במבנה מבחוץ… תודו שהשונות הזאת בגישה מפתיעה. אם נוריד את תבניות ההרגל, נודה על חידוש גדול ומרענן.

הסתובבנו בבניין ומחוצה לו, ב-3 הקומות מתחת לקרקע, בספרייה ובקפטריה הצופה על הר הצופים, והר הזיתים, כנסיית אוגוסטה ויקטוריה וכיפת הסלע. העין לא שבעה – המרחב שיכולנו להכיל ריגש שוב ושוב. עלינו לגג רחב ידיים של הבניין, "גג הירוק" ששותלים בו עדיין גן לתפארת צמחי בר ופרחי נוי. נשמנו במלוא מובן המילים "אוויר פסגות". התחושה הייתה שהתמזגנו עם הרי ירושלים החשופים.

בנושא אחד לא הרפינו את המלווה שלנו, אריה קוץ, שוב ושוב שאלנו על השמש, האקלים וקירות הזכוכית של הבניין. הנושא הזה מאד הטריד אותנו. וקיבלנו תשובות: – למבנה יש "קסקטים" בליטות כמו מרפסות המצלות וגם נבנו מעין תריסים אנכיים ואופקיים מבטון להצללה שאין מרגישים בהם, בהיותם חלק אינטגרלי מהמבנה. הודגש שגם מומחים לאקלים אישרו את הבניין. ואכן בבניין בצהרי יום מאד חם ביולי, היה נעים.

ככל ששהיתי בבניין ומחוצה לו, לסירוגין, לא הפסקתי להתפעל מיופייה של הכנסייה הרוסית ומכיפות הזהב שלה, מהגן שנוצר בין המבנה לבין המבנים ההיסטוריים היפיפיים הבנויים מסביב. ואז הבנתי מימד נוסף – אם גם המבנה החדש של בצלאל היה מאבן ירושלמית, או מצופה באבן ירושלים, כחוקי הבנייה בירושלים, היו המבנים ומבנה בצלאל "אוכלים" זה את זה ולא מאפשרים המרחב והכבוד הראוי לכל אחד מהם. נתון זה בולט לעין רק בשטח.

ויש, כמובן, גם סיפורי בני האדם המעורבים בתכנון ובביצוע. המשרד היפני נבחר לתכנן את הקמפוס לאחר שהאדריכלים שנבחרו בסיבוב הראשון, לאחר תחרות בינלאומית – משרד של אדריכלית טורקיה ואדריכל גרמני – בני זוג. בחירתם נפלה לאחר שזוג האדריכלים פרקו זוגיותם. בסיבוב השני וויתרו בצלאל על מכרז ונבחר המשרד היפני. האדריכל אריה קוץ אשר בשנות ה-80 למד לתואר שני בטוקיו, הכיר את Kazuyo Sejima, מייסדת משרד  Sejima.Sanaa   ביחד עם האדריכל Ryue Nishizawa פועלים מזה מספר שנים בתכנון פרויקטים בינלאומיים דוגמת מוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, קמפוס אוניברסיטת Bocconi במילנו.

משרד ניר-קוץ, בהיותו מעורב שנים טרם הוצאת פרויקט בצלאל לפועל, בצוות תכנון מרכז העיר ירושלים, נבחר להיות המשרד הישראלי לתכנון ביחד עם המשרד היפני.(חשוב להדגיש שמשרד ניר-קוץ נבחר בין 8 המשרדים מהארץ ו-8 המשרדים מחו"ל עוד בסיבוב הראשון של המכרז, להם פנתה בצלאל.)

לליווי הבנייה של המתחם, עם כל המשתמע – הארות והערות בהתאמת התככנית למציאות בשטח נבחר המשרד HQ, אשר נוסד ע"י האדריכל ארז אלע. המשרד ישראלי העוסק גם בעשייה בינלאומית. אני מדגישה חשיבות ליווי זה מפני שכל תככנית היא היא המפה, ולא המציאות, לכן כה חשוב היה איכויות המשרד המלווה את הבנייה.

הנתונים – המבנה החדש של בצלאל הוקם בשוליים המזרחיים של מגרש הרוסים  בשטח של כ- 10 דונם. המבנה עצמו בגודל של כ- 45 מ"ר בנה בעלות של כ- 100 מיליון דולר.

האדריכל אריה קוץ : "הבניין הוא סט של טרסות מדורגות ממזרח למערב, ממורד המדרון למעלה. זה יוצר את התחושה של שכבות אופקיות מדורגות ומתאים את המבנה לטופוגרפיה. הבניין פתוח מאוד ויזואלית. החלל בונה את הצורה, אוסף של מרחבים פורץ ונפתח ומגדיר יחסי פנים וחוץ ברמה חדשנית.

כל פקולטה יושבת על פלטה משלה, כל הפלטות מייצרות יחסים במרחב. יש חורים אנכיים שחושפים מבטים אינטרדיסציפלינריים. יש כאן משהו שעונה על החזון של בצלאל שרצו לנצל את המעבר לבניין אחד כדי לדבר על מערכות היחסים בין תחומי הלימוד השונים."

שימו לב למסופר ע"י קוץ: "למרות שהשלב הראשון היה ראיון, Sanaa החליטו להביא מיפן מודל. הם הציגו בפני הוועדה שלוש גישות שונות מאוד זו מזו. הם הדגישו שהם לא מביאים רעיון, אלא שיטת חשיבה. פורסים ספקטרום רחב של אפשרויות, קשת של אופציות. אני חושב שזה נתן תחושה טובה ויצר, כבר בשלב הזה, דיאלוג תיכנוני.

הנכס הכי גדול של סטודיו Sanaa – רגישות לקונטקסט, למקום, לעיר, לאנשים. רמת הקשב שלהם, הפתיחות והנכונות להפנים ולהגיב, היא יוצאת דופן."

"בבצלאל יש ועדת בנייה המורכבת מההנהלה הראשית, ראשי המחלקות, מתכננת המחוז, נציגים מעיריית ירושלים וגם ראש העיר. כולם היו חלק ממעגלי ההתייעצות. מאד חשוב לי להבהיר שהעיצוב היה כולו טוקיו, אנחנו היינו גורם מתאם ומתווך, מספק מידע ומגיב".

קוראים יקרים, רובנו מסתובבים בבירות עולם לבקר במבנים משמעותיים ומרשימים. הפעם מתחם בצלאל החדש הוא המבנה המומלץ – ספגו אווירת פארק מגרש הרוסים ועושר המבנים ההיסטריים שמסביב, תצפיות נוף אותן הזכרנו מעלה וכך תוכלו להבין החכמה של תכנון מבנה האקדמיה לאמנות ואומנות החדשה בלב העיר ירושלים. וישנה גם תוספת תרבותית לכל העולים לירושלים   בין 3-18.8.23 תערוכת הבוגרים פתוחה לקהל הרחב.

"לראשונה מאז המעבר לקמפוס החדש, תתקיים תערוכת הבוגרים.ות של בצלאל במשכנה החדש של האקדמיה בקמפוס ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל, בלב מרכז העיר ירושלים. במסגרת התערוכה יציגו למעלה מ-400 בוגרים מכלל מחלקות האקדמיה את עבודותיהם, בחללים שיהפכו לפרק זמן של שבועיים, מכיתות וחללי לימוד למוזיאון ענק.

 תערוכת בוגרי בצלאל  –   3-18.8.23

שעות פתיחה :

ערב הפתיחה 3.8 בין השעות 19:00-23:00

4.8-18.8  10:00-21:00, ימי שישי – 10:00-14:00

* בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
  קמפוס ג׳ק, ג׳וזף ומורטון מנדל

  רח' זמורה 1, ירושלים

*  www.sanaa.co.jp

*  www.nirkotz.com

*  www.hqa.co.il