By Tami Klein
פורסם במדור- אמנות, עיצוב, חדש במגזין "מקו ועד תרבות"
לאחר הביקור בתערוכתו של עמי שנער בבית האמנים בתל אביב, פנינו אליו וביקשנו שיחשוף בפנינו מעט ממה שנמצא מתחת לשכבות הצבע בציוריו. צבעי הפסטל בציוריו ואשר ריגשו אותנו, מבטאים את אהבתו לתל אביב, עיר הולדתו. ציוריו גם משקפים את הרבדים השונים בהתפתחותה של העיר ואת תהליכי השינוי המתרחשים בה.
ת"א, רחוב אחד העם
צילום: ת"א, רחוב אחד העם
"כצייר, אני מרבה להתבונן בנופי תל אביב ולתאר את בתי העיר ה"רגילים", הפרוזאיים כביכול. אך בעיניי כאדריכל וכמתכנן ערים, בתים רגילים אלו אינם דבר מובן מאליו; הם יוצרים מרקם של חיי עיר – רחובות, כיכרות, גינות ושדרות".
ת"א, 5 מגדלים
צילום: ת"א, 5 מגדלים
שנער כמו מלטף במכחולו את בתי העיר הלבנה, מניח שכבה על גבי שכבה של צבע בגוונים רכים ובהירים. הבדים הצרים והארוכים מושכים את העין, מזמינים את המתבוננים בהם לחקור את המרווחים שבין הבניינים, את הפינות החבויות, משם מעלה אל המרפסות והגגות הזנוחים, דודי השמש והאנטנות שעבר זמנן, וחזרה למטה למדרכות, לעמודי החשמל ולעצים המבצבצים ביניהם. "בציוריי, פניהּ של העיר תל אביב נראים לעיתים כניסיון לתעד רבדים של 'החומר העירוני' לפני שיתפוגג. שכן באופק כבר ניבטים מנופים ומגדלים המשנים את קו הרקיע לבלי הכר".
ת"א, רחוב בורוכוב
צילום: ת"א, רחוב בורוכוב
הנופים האורבניים בציוריו של שנער משקפים את אהבתו לעיר תל אביב, שבה הוא יוצר מזה עשרות שנים. אך בד בבד ניכר בציוריו גם חשש מפני השינויים המהירים המתחוללים בנוף העירוני. "אותם מגדלי ענק המצוירים בגוונים כהים, מאיימים משהו, מגיחים בכל ציור. הם מתנשאים בניגוד עז למרקם העדין הישן של בתי הבאוהאוס, ספק מרוממים את העיר הישנה, ספק מגמדים אותה".
ת"א, 3 מגדלים
הדואליות ביצירתו ובעשייתו של שנער, מקורה בתבנית נוף מולדתו – תל אביב. הרבה לפני שלמד תיאוריות אדריכליות בטכניון, חווה שנער כילד את איכויותיה האורבניות המיוחדות, פרי תכנונו של Sir Patrick Geddes לפני כמאה שנה. גדס, מאבות רעיון "עיר הגנים", הוא שאחראי לתכנון חלק ניכר משטחה של תל אביב. במתווה פשוט ועם זאת מתוחכם הוא הניח רשת של רחובות הנפרשת במקביל ובניצב לקו החוף, ובה שזורה רשת משנית של רחובות קטנים, מקומיים, הסובבים גינות "שכונתיות". "זהו המרקם היפה של תל אביב. בסיסי, תאמרו, אך אין זה מובן מאליו כלל. הנה כך, גם תכנון של עיר הוא יצירת אמנות".
מראה כללי של תל אביב היום – כפי שתוכננה ע"י גדס (1925)
ועם זאת, במשך שנים רבות נדחק מתווה זה של תל אביב הצידה בזלזול, בטענה שהעיר "מיושנת". ואכן, באותן השנים תל אביב כמו הזדקנה טרם זמנה, ותושביה התמעטו. רק בשנות התשעים של המאה ה-20 הייתה לתל אביב עדנה: היא החלה למשוך אליה צעירים וצעירות (בדומה למה שאירע בערים רבות בעולם באותה תקופה) ועד מהרה שבה לאיתנה – למגורים, לעסקים, לתרבות ולבילוי – בקצרה, לחיי עיר תוססים.
ימי קורונה – הפגנה בכיכר רבין
כאדריכל וכמתכנן ערים, שנער מוצא בעירו מקור השראה לתכנון נכון של ההוויה העירונית, שאותו הוא מנסה ליישם בצורות שונות גם בערים אחרות בארץ. עם זאת, הוא מודע לשינויים המתרחשים בה, שחלקם מאיימים לפגוע בהוויה זו. ציוריו מבטאים את חששותיו ביחס לעתידה של העיר.
רחוב קרליבך
