By hhm_hafatzim
פורסם במדור- עיצוב
מבנה המוזיאון להיסטוריה של יהדות פולין שיזם ישעיהו וינברג, מייצר דו-שיח עם סביבתו ומזמין את המבקרים למסע עוצמתי דרך החלל הבנוי והתערוכה הייחודית.
// עופרי פז, מעצבת פנים
צילום: Juha Salminen
ישעיהו וינברג נולד בורשה שבפולין ועלה לארץ עם משפחתו בגיל 15. הוא היה ממקימי מוזיאון בית התפוצות ועמד בראשו 8 שנים. בשנת 1985 הוא עבר לארצות הברית ושימש כיועץ לתכנון ולהקמת מוזיאונים רבים, ביניהם המוזיאון היהודי של לוס אנג'לס, המוזיאון למורשת יהודית בניו יורק, המוזיאון לתולדות יהודי גרמניה בברלין, מוזיאון השואה האמריקאי בוושינגטון ועוד. באמצע שנות ה-90 הוא העלה את הרעיון להקמת מוזיאון אודות ההיסטוריה של יהדות פולין וגייס כ-150 חוקרים שאספו חומרים, חקרו וערכו אותם, עד להשלמת תצוגת הקבע של המוזיאון בשנת 2003. בשנת 2005 הוכרזה תחרות אדריכלים להקמת המבנה, שתוכנן בפארק ווילי ברנדט שהיה חלק מגטו ורשה וממוקם כקילומטר ממרכז העיר העתיקה.
תכנית סביבה, באדיבות Lahdelma & Mahlamäki Architects
צילום: Juha Salminen
צוות "חפצים" ממליץ:
בקיץ 2005 הוכרז משרד האדריכלים Lahdelma & Mahlamäki כזוכה בתחרות, לאחר שהתמודד מול 11 משרדי אדריכלות מובילים מרחבי העולם כמו דניאל ליבסקינד, קנגו קומה, צבי הקר, פיטר אייזנמן ועוד. ההשראה להצעתם "ים סוף" נבעה מהסיפור המקראי ומתייחסת גם באופן כללי לתופעות הטבע האוניברסליות האדירות, שמבחינה אדריכלית באות לידי ביטוי בעיקר באולם המרכזי של המבנה. את אולם הכניסה המרכזי המתכננים הגדירו כאלמנט החשוב ביותר באדריכלות המבנה, חלל טהור ושקט המציג את המוזיאון ומשמעויותיו בפני המבקרים. בשנת 2009 החלה בניית המוזיאון, שנפתח לקהל באמצע שנת 2013 ומשמש גם כמרכז מחקר, מורשת, חינוך ותרבות יהודית. התערוכה המרכזית ממוקמת מתחת ללובי המרכזי בחלל ענק שגודלו כמעט 5000 ש"ר ומעוצב כחלל "בלתי גמור". התערוכה, שנפתחה לקהל הרחב בחודש ספטמבר האחרון, מציגה תקופות שונות בתולדות העם היהודי החל מימי הביניים ועד היום והיא מאורגנת באופן נרטיבי, כך שהמבקר עובר דרך סביבות בנויות שונות, שהיו חלק בלתי נפרד מהתכנון האדריכלי של המבנה.
צילום: Juha Salminen
המוזיאון החדש ניצב סמוך למצבת הזיכרון למרד גטו ורשה והיא נלקחה בחשבון בתכנון המבנה. מטרת התכנון היתה ליצור חלל אורבני חדש בין הכיכר שמול מצבת הזיכרון לבין מבנה המוזיאון, שסביבם פארק ומבני מגורים. צורתו הכללית של המבנה קומפקטית ופשוטה ומשתלבת היטב עם מידות הכיכר החיצונית. למבנה חזית כפולה, שחלקה החיצוני מורכב מלוחות נחושת שחודרים דרך הזכוכית, דרכה ניתן לצפות לכיוון הכיכר החיצונית. שלד המבנה בנוי מלוחות בטון שנוצקו באתר ומבנה פלדה. קירות הפנים תוכננו בצורות אורגניות חופשיות והם מתחברים אל הגג העקמומי ומהווים חלק משלד המבנה. הכניסה הראשית למוזיאון ממוקמת מצדה של מצבת הזיכרון ואליה מתחברים מספר חללים המשכיים דרך גשר, המרחף דרך החללים האבסטרקטיים. החללים המרשימים נראים 'גדולים מהחיים' ומייצגים תופעות טבע אדירות ובלתי נשלטות על ידי האדם. הם מתרוממים מהרצפה כמו קירות ים סוף, הפוערים מעבר בטוח ביניהם, ויוצרים חוויה בפני עצמה, המציגה את התחושות, החוויות והמחשבות בפני המבקר הנכנס אל המבנה.
צילום: Juha Salminen
