By Tami Klein
פורסם במדור- "מבט על החיים", לא לילדים בלבד, חדש במגזין "מקו ועד תרבות"
יוסי אוד
אחד מבני המשפחה החליט לגדל דבורים במרפסת דירתו בבניין ביפו. כך נחשפתי לספרון, אותו כתב יוסי אוד – מדוע נעלמות הדבורים. התוכן מרתק! כך החלטנו להזמין אותו לכתב כתבה למדור "לא לילדים בלבד". הידע על מופלאות חיי הדבורים, חסר כמעט לכולנו.
מגדלים דבורים ביתי בערים הגדולות בעולם
ישות נחילי הדבורים קיימת בעולם כבר 150 מליון שנים והיא אחראית על מרבית השפע בעולם וכל תוצריה בעלי סגולות רפואיות ובריאותיות. הכיצד?
על איזה שפע הדבורים אחראיות? הדבורים מאביקות 75% מהאבקה בטבע, הן אחראיות באופן ישיר על 40% מהמזון לבני האדם, כפועל יוצא הן משפיעות על איכות האוויר ורמת החמצן בו, הן שחקן מרכזי בבניית האדמה וריפויה, מהווות חוליית יסוד בשרשרת המזון בטבע, תורמות לביטחון התזונתי לבני האדם ודואגות לוויטליות של הצומח.
הסגולות הרפואיות? כל תוצרי נחיל הדבורים הם בעלי ערכים תזונתיים גבוהים ובעלי סגולות בריאות וריפו, בהם – הדבש, הפולן-אבקה, הדונג, הפרופוליס, וכמובן עוקץ הדבורים המרפא.
איך יכול חרק עוקצני אחד וקטן להיות אחראי לייצור שפע כה רב בעולם? איך ייתכן שכל תוצריו בעלי סגולות רפואיות? ויש גם שאלה קשה ומטרידה – מדוע נעלמים נחילי הדבורים מהעולם?
התנחלות דבורים באביב- בצורת לב
אם נסתכל על נחיל הדבורים בגישה הביודינאמי – בדרך הטבע, ניווכח שכל 40,000 הדבורים (בממוצע) שבנחיל חיות מתוך שיתוף פעולה מופלא ביניהן, שיתוף פעולה היוצר הרמוניה מופלאה בינן לבין עצמן, בינן לבין העולם, בינן לבין ממלכת החיות, בינן לבין האדמה והעולם, ואף בין העולם לבני האדם.
הגישה הביודינאמית היא גישה חקלאית שהובאה לעולם לפני כ-100 שנים על ידי רודולף שטיינר, מייסד האנתרופוסופיה. גישה חקלאית הנוגעת לגידולי השדה כמו גם לגידולי החיות. הגישה הביודינאמית יודעת להשתלב עם הגידול החקלאי (האורגניזם המגדול) עם הכוחות הפועלים בקוסמוס, על פני האדמה ובתוך האדמה. הגישה אומרת שהגידול – ולא משנה האם הגידול הוא עגבנייה, תפוח, תרנגול, פרה או דבורים. הגידול החקלאי הוא חלק ממארג החיים השלם עם סביבתו, משפיע ומושפע, למעשה החווה החקלאית כולה היא אורגניזם שלם אחד.
על פי תפיסה של רודוף שטיינר, יש הבדל מהותי בין צורות שונות של גידול וההשפעות שלהם, לדוגמא :
-החקלאות הקונבנציונאלית פוגעת בכוחות החיים של האורגניזם המגודל והורסת את כוחות החיים של כל האורגניזמים שבסביבתו, דהיינו הורסת את האדמה והסביבה כולה.
– החקלאות האורגנית משמרת את כוחות החיים של האורגניזם החקלאי המגודל, אך פוגעת בכוחות החיים של האורגניזמים בסביבתו.
-החקלאות הביודינאמית מטפחת את כוחות החיים של האורגניזם החקלאי המגודל ומעשירה ומשביחה את כוחות החיים של האורגניזמים בסביבתו.
נחיל הדבורים, על פי הגישה הביודינאמית הוא למעשה אורגניזם אחד, ישות אחת, בעל חיים אחד. בעל חיים אחד שכל מרכיביו ( עשרות אלפי הדבורים שבו, המלכה, הזכרים, הדונג, הפרופוליס, המעטפת שלהם ועוד) פועלים באחדותיות-בהרמוניה ובפועל יש תלות שיתופית קיומית בין כל הפרטים והמרכיבים שבו. בדיוק כמו גוף של כל אורגניזם אחר עלי אדמות.
בפועל, בנחיל הדבורים יש מרכיבים איתם חי ומתמודד כל ארגון בעולם, החל מהמשפחה הגרעינית ועד לקונצרנים מסחריים גלובליים – היררכיה, חלוקת תפקידים מובנית, מערכת היסעים וטרנסקציות, תקשורת פנים ארגונית ותקשורת חוץ, התמודדות עם משברים חיצוניים ומשברים פנימיים, התמודדות עם אויבים פנימיים ואויבים חיצוניים, תחרות פנימית ותחרות עם גורמים חיצוניים, התמודדות עם תנאים משתנים ולא צפויים ועוד. כל המערכת המורכבת הזאת, הכוללת עשרות אלפי דבורים בנחיל פועלת כאורגניזם אחד- האורגניזם אחראי על הרבה מהשפע בעולם וכל תוצריו הם תוצרי בריאות ורפואה. האם נוכל ללמוד מנחיל הדבורים את דרך העבודה השיתופית ההרמונית? נחיל הדבורים מאיר פנים מרכזיות כיצד כל ארגון, קטן כגדול, עשוי לצאת נשכר כאשר כל מרכיביו יפעלו בשיתוף פעולה כל כך מדויק.
יש לשים לב לעיסוק המרכזי של הדבורים כל היום – הן עסוקות במיניות ממלכת הצומח – כל דבורה פוקדת למעלה מ-300 פרחים ביום. היא נכנסת ללב אברי הרבייה של פרח, היא יונקת ממשקה האלים – הצוף העשיר בכל העושר של הטבע במינרלים ובוויטמינים, בחומצות ובשמנים, בסוכרים ועוד. בו בזמן היא "מתלבשת" באבקת הפרחים שדבקה בה שהיא למעשה תאי הזרע הזכריים וממהרת לפרח הבא, פה הדבורה מתעטפת שוב באבקה חדשה ומשילה את האבקה מהפרח הקודם לפתח האיבר הניקבי הנקרא "צלקת", ומשם חודרת האבקה לשחלות של הפרח. כך נוצרת ההפריה של הפרח. בתהליך הסופי נוצרים הזרעים שמתפזרים ומרבים בעולם את הצמח.
וואו! הדבורה עסוקה באברי הרבייה של הצמח, במלאכת ההפריה ו"האהבה" של הפרח וראו זה פלא, היא עצמה מתנזרת ממיניות, היא ויתרה על המין שבחייה לטובת המלכה. המלכה היא הדבורה היחידה בכוורת שעסוקה במין, היא היחידה שמזדווגת ומטילה ביצים. המלכה מטילה למעלה מ-2,000 ביצים ביממה כמעט בכל שעות היממה וכמעט כל חודשי השנה (באקלים כמו שלנו). כל שאר עשרות אלפי העמלות מתנזרות ממין. האין זה מקסים שייצור חי שעסוק כל חייו במין-רבייה-הפריה מתנזר מעצמו ממין? האין זו התמסרות עילאית שקוראים לה "אהבה ללא תנאי"?
אבל יש גם תופעה יוצאת דופן, מפתיעה וכואבת – יש והדבורים הנעלמות – מזה 100 שנים מוכרת תופעת היעלמות הדבורים, תופעה גלובלית, אשר גרמה למיליוני נחילים להיעלם ולמות מטפילים, ממחלות ועוד.
הגישה הביו דינאמית-בדרך הטבע שמובילים קומץ של אנשים, ביחד עם כותב כתבה זאת, עוזרת לשקם את אוכלוסיית הדבורים בישראל ובעולם.
אנו מלמדים אנשים לגדל דבורים בהרמוניה ודו-קיום בבתים, על המרפסת, על הגג ובגינה.
ילדים ודבורים זה סיפור אהבה פשוט
ילדים מלטפים דבורים
ילדים ודבורים זה סיפור אהבה פשוט
יוסי אוד- יוצר בעץ, מחנך ולדורף, מלמד לגדל דבורים בגידול ביתי בעיר ובמרחבים הפתוחים; מוביל בישראל מיזמים להשבת הדבורים הנעלמות לעיר ולסביבה, וביניהם: המרכזים העירוניים לגידול דבורים, מיזמים חינוכיים- "ילדים ודבורים זה סיפור אהבה", פרויקט "דבורים לשלום" לקירוב לבבות בין יהודים לערבים, מיזם "מגן דבורים אדום" למניעת ריסוס והשמדת נחילים, "חוות החופש לנחילי דבורים"
כריכת הספר –"מדוע נעלמות הדבורים"
יוסי אוד ואהבת הדבורים
