בביקור חברים בירושלים הוצע לי להכיר את "פארק המסילה". מיד נעניתי. זה היה במוצ"ש, ובקרירות מזג האוויר הירושלמי שעטפה את שעות בין הערביים. המחשבה להפוך את ציר מסילת הברזל הישנה מהמושבה הגרמנית עד בית צפפה והקטמונים, הוא רעיון מבריק. מדוע? א' – אין צורך להמציא תוואי. הוא כבר קיים משנות ה- 30 של המאה הקודמת; שנית – זה תוואי כמעט מישורי, לכן קל לצעוד בו גם עם ילדים קטנטנים וגם עם עגלות עם ילדים, ום אנשים מבוגרים מאוד יכולים לצעוד בו.

מלבד הנוי שעוצב בתבונה של ארכיטקטורת נוף הזכאית לציונים לשבח, לאורך הקטע יש סימנים מעוצבים על ההיסטוריה של המסילה, של ירושלים, של הארץ – בציטוטים קצרים ובצילומים. עצי הדולב שנשתלו לאורך הטיילת בשני צידיה, הצמחייה המשתנה מפתיעה בטיבה וביופייה, דשאים לנוח לאורך הדרך או לעריכת פיקניק לצידי המסילה –  וכל זאת מרוחק מהמולת העיר – הופכים את טיילת המסילה, לאחד המקומות הציבוריים היותר תרבותיים ומהנים בעיר.

לאורך המסילה, 5 קמ' מכובדים, במיקום תחנות האוטובוסים, השאירו התחנות הפיזית במקומן והפכו אותן לספרייה ציבורית – הרוצה להשאיר ספרים שקרא, ישאיר, הרוצה לקחת, לשאול ספריה מהתחנה ייקח ויקרא. וכנראה שישנם גם אנשים האחראים לספריות אלו לאורך המסילה, כי ראינו אישה מבוגרת מיישרת שורות הספרים, כמו בספרייה לכל דבר.

ועוד הפתעה חשובה בדרך – קיוסק – כמו הקיוסקים של פעם – לרוות הצימאון – מיצים טבעיים, שייקים, קפה ותה – באיכות ראויה לציון. גם מיצים ששתינו וגם הקפה היו מעולים. שתינו, ישבנו ליד שולחנות עם שמשיות, והמוסיקה הארץ ישראלית שבקעה מהקיוסק השאירה אותנו עוד ועוד קצת במקום.

בקריאה על הטלטלות להקמת פארק המסילה כתוב גם: "היוזמה לבניית הפארק התקבלה בוועדת התכנון והבנייה בשנת 2009, והקמתו החלה בשנת 2010. הוא תוכנן על ידי משרד "מנעד". באפריל 2013 זכתה עיריית ירושלים בפרס אות העיצוב על הקמת הפארק וביולי 2013 הוענק פרס קרוון לאדריכלות גנים למתכנני הפארק^{" (מתוך הויקיפדיה)}

מקבילה מאד מכובדה לפארק המסילה, תמצאו בדרום מערב מנהטן, בניו-יורק, ולו רק 1.6 קמ',  ואשר הקדים הרעיון הציבורי הירושלמי, הוא פארק ה- High Line, שהוקם ב- 1999.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F

ויקיפדיה. צלם מיכאל יעקובסון.

שיפוץ הטיילת בשנים האחרונות, ובמיוחד בקטע מחוף גורדון-פרישמן-בוגרשוב-טרומפלדור-ירושלים בשנה האחרונה, יכולים להעמיד אותנו על פודיום המנצחים באדריכלות נוף. לאורך כל הטיילת מפארק צ'רלס קלור ועד נמל תל אביב מלווים את הצועד מתקני ספורט למיניהם המותקנים על החוף או בצד החוף, חוף לכלבים, תחנת קריאה, ספרייה עצמאית המאפשרת לשים ספרים ולקחת באופן עצמאי, וכמובן בתי קפה ומסעדות.רצועת החוף המרכזית מאד רחבה ומאוד נוחה לרחצה ולשחייה בים בזכות שוברי הגלים.

העניין לאורך טיילת זאת הוא אינסופי בגוון ובהפתעות אנושיות – נגינה על ידי חובבנים, ריקודים, כאוות נפשו של האדם שרצה לרקוד לבד, עם בן/בת זוג או בצוותא, כדור עף וכדורגל, סקייטבורדים מתרוצצים, גלישת גולשים בים, מרינה עמוסת סירות בצד רחבה יפיפייה בין בריכת גורדון הסגורה לבין המרינה.

איזו מתנה לעיר שהיא עיר חוף עם טיילת הדואגת – ללא כל תשלום – לציבור שיבחר בפעילות, בישיבה מוצלת, בשכיבה על מידרג עץ יפיפה "ולהשתגע כאוות נפשו". הציון הגדול ביותר שבא לידי ביטוי בעיקר בהליכה במסלול זה של חוף תל-אביב הוא החופש האינסופי באפשרויות, בקבלת האחר "המשתגע" בנראות, בעשייה או במנוחת הגוף.

גם לאורך טיילת זאת דאגו מתכנניה – להאיר נקודות בהיסטוריה של העיר – בכתובין ובצילומים.

ויקיפדיה צילום דר' אבישי טייבר.

סיימנו המסלול בנמל תל אביב במטרה ידועה לנו מראש – להגיע לדוכן של שרי אנסקי, השפית הידועה, בשוק נמל תל אביב המקורה, ולאכול סנדוויץ' הרינג בשמנת, פרי ידיה. את הסנדויץ' כדאי לאכול בישיבה על דק הנמל מול הים ביחד עם הדייגים והענפות, אשר למדו כיצד לקבל אתנן מהדייגים החובבים.