רבים מכירים ורבים אינם יודעים. כמעט חובה ולו לדעת על פנינה תיירותית זאת בלב ירושלים המזרחית. רוצים להתנתק ולו למספר ימים? מלון ייחודי בו, מבנים, ריהוט, עיצוב פנים, גינון – כמו פעם, ובלי פוזות – כל אשר היה בו בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה- 20 – נחשף למתארח.

הוסיפו לכתוב מעלה שרות, יחס וקולינריה מותאמים לכתוב מעלה. לא תרצו להיות חלק מייחוד זה ולו לסוף שבוע?

סיפור חיי אמריקן קולוני מתחיל בגורל יוצא דופן של משפחה אמריקאית – שיקגו 1881.  משפחה נוצרית אדוקה, הורציו ואנה ספפורד, עזבה את ארה"ב אחרי סדרת אירועים טרגיים והחליטו לעלות לירושלים, עיר הקודש, כדי למצוא שלווה אבל גם לתרום בעזרתם למשפחות במצוקה.

מסופר שהמשפחה שאבה נחמה וכוח ממילות המזמור "נשמתי בשלום עם הכול", אשר כתב הורציו ספפורד בעקבות טביעת ארבע בנותיו הצעירות בים. הספפורדים, יחד עם שישה-עשר חברי כנסיה נוספים, ואשר כינו עצמם "המתגברים" יצאו למסע לירושלים, בה הם התיישבו בבית קטן בעיר העתיקה.

מודגש בפרוט סיפור הקבוצה שמעולם לא הייתה מיסיונרית, אך שאפה לחיות על פי ערכי הנוצרים הקדומים – חיים פשוטים המושתתים על שיתוף קהילתי. דלתם הייתה פתוחה תמיד לשכניהם הערבים והיהודים, כמו גם לבדואים מן הסביבה ומעבר הירדן. עד מהרה פיתחה הקהילה יחסים טובים עם האוכלוסיה המקומית והפכה נודעת בשל מעשי הצדקה והנדיבות האופייניים לה. הסובבים כינו אותם בשם "האמריקאים". שבעים שוודים שחיו בארצות הברית הצטרפו ל"אמריקאים" בשנת 1894, ושנתיים לאחר מכן הגיעו עוד חמישים וחמישה חברים מן העיר נאס בשוודיה. הקבוצה שגדלה מאז ראשיתה הזדקקה למקום מגורים גדול יותר. הבית שהם קנו נבנה במקור כארמון עבור הפאשה וארבע נשותיו. זהו הארמון שיהפוך לימים למלון אמריקן קולוני.

הזרעים של מלון אמריקן קולוני נזרעו בשנת 1902, כשהברון יוסטינוב, אשר מאס באכסניות הטורקיות, חיפש מקום מתאים לשכן בו את מבקריו מאירופה ומאמריקה. עד מהרה הפך בית המושבה האמריקאית לבית הארחה למטיילים מערביים ולצליינים, שציפיותיהם לא נענו במקומות ההארחה האחרים בירושלים באותה תקופה.

למלון אמריקן קולוני מקום של כבוד בהיסטוריה של האזור, בהיותו עד לשינויים המכוננים שפקדו אותו – ממלחמות ועד הסכמי שלום. זהו המקום ממנו הונף דגל לבן ב- 1917. הדגל מוצג במוזיאון המלחמה בלונדון  כאות להפסקת אש, ששמה קץ לשלטון העות'מאני בירושלים.

המלון נודע כאי של נאוטרליות, אשר נמצא מחוץ למאבקים הפוליטיים הסוערים של האזור. היות שבעלי המלון אינם ערבים או יהודים, כי אם אמריקאים, בריטים ושוודים, המלון רואה עצמו ידיד לכל הסקטורים בחברה הירושלמית המגוונת. אפשר לומר שהמלון הוא נמל הבית המועדף על עיתונאים מרחבי העולם, נציגים בכירים של האו"ם ודיפלומטים.

מייסדי המושבה ממשיכים להחזיק בביתם הקודם בעיר העתיקה, המשמש כיום למטרות צדקה, בספקו שירותים שונים לילדים נזקקים. במבנה פועל כיום מרכז הילדים של ספפורד, המנהל מרכז רפואי ומחלקות עבודה סוציאלית לילדים המקומיים.

שימו לב להדגשה בפיסקה זאת – "על אף שהניהול השוטף של המלון הועבר מידי הנכד למשפחת ספפורד, הורציו וסטר, למלונות Gauer משוויץ בעת פרישתו לגימלאות, מלון אמריקן קולוני עודנו ברשותם ובניהולם של צאצאי הקהילה המייסדת. חבר המנהלים של המלון מורכב מבני משפחה, השומרים על מעורבות ערה בכל הנעשה במלון. מלון אמריקן קולוני מהווה חלק מן ההיסטוריה המשפחתית שלהם, כשם שהוא חלק מן ההיסטוריה של ירושלים."

גלריית תמונות לפיתוי…