אהבתי הגדולה לים התמלאה קינאה בקריאת הכתבה של ארז דגן, המיטיב לגלות, לדעת ולכתב על טיולים ייחודיים בארץ. הכתבה על 'חוף גדור' הביאה אותנו, ללא מאמץ יתר, ליהנות מחוף ים שקשה היה לנו להיפרד ממנו. שימו לב להרחבת הנושא באתר של 'גן לאומי ושמורת טבע חוף גדור' :

"שמורת ים גדור משתרעת מקו החוף ועד 300 מ' לערך מערבה לו, מדרום גבעת אולגה ועד צפון חוף מכמורת. היא סמוכה לשמורת הטבע חוף גדור ולגן הלאומי המאושר פארק השרון. שמורה זו היא למעשה השמורה הימית המוכרזת היחידה כיום בין השמורות הצפוניות לשמורות הדרומיות. מפולות סלעים, שנערמו כתוצאה מהתמוטטויות של מצוק הכורכר התלול שמתנשא מעל לרצועת החוף החולית, יצרו בתי גידול ימיים-חופיים בקו המגע שלהן עם המים.
בין בתי הגידול בשמורה בולטות טבלאות גידוד עשירות באצות, סרטנים, חלזונות וחסרי חוליות אחרים. טבלאות גידוד אלה מנותקות מהחוף, ובתווך בינן לבין החוף הן חובקות לגונות רדודות שמשמשות בית אומנה לדגים צעירים. במפרצים חוליים לאורך החוף נקבות צבי ים נוהגות להטיל ביצים. האבקועים המגיחים מהקנים בלילות הקיץ מבלים את השעות הראשונות בחייהם בתחומי השמורה הימית."

הכנסנו בווייז – 'חוף גדור' וקיבלנו שם מכובד ביותר – גן לאומי ושמורת טבע חוף גדור. נסענו כ- 44 קמ' צפונה מיפו.

הלכנו בשבילי הכורכר עד החוף, פנינו ימינה לגלות פינות נסתרות, ויש הרבה כאלה. הכניסה והחניה בחינם.

שימו לב ובבקשה הקפידו :

• אין להיכנס עם כלי רכב למקומות הרגישים, בעיקר למניעת מסיבות טבע המפריעות לעולם החי, בעיקר להטלות צבי ים.
• אין לדוג בחכה בחוף השמורה.
• אין לשהות בשמורה בשעות הלילה.

באתר 'רשות הטבע והגנים' תמצאו פרוט מעורר הערכה על הצומח והחי בשמורה אתר 'רשות הטבע והגנים', המופיע בסוף הכתבה.

הצומח :

"שמורת גדור מקיימת כמה בתי גידול ובכל אחד צמחייה אופיינית לו. בחוף הים החולי צומחים צמחים המגלים עמידות לרסס המלוח שהרוח נושאת מהים. עם צמחים אלה נמנים מלחית אשלגנית, מד חול דוקרני, דו-פרק חופי, לבנונית החוף, חבצלת החוף וידיד חולות מצוי. כאן צומח גם לוטוס קירח – צמח נדיר בסכנת הכחדה.

על סלעי הכורכר החשופים לרוח צומחים קריתמון ימי וחבצלת החוף. בראש רכס הכורכר ובאזורים חשופים פחות לרסס המלוח צומחים לענה חד-זרעית, רותם המדבר, אלת המסטיק, אטד החוף, קורנית מקורקפת, סירה קוצנית ושמשון סגלגל. בית גידול זה מאופיין בערבוביה של צמחים סהרו-ערביים (מדבריים) וים תיכוניים.

ממזרח לרכס הכורכר החופי, בחולות מיוצבים ומיוצבים למחצה, בולטים בנוכחותם השיח אלת המסטיק והמטפס שרביטן מצוי. באזור זה של השמורה צומחים מינים רבים של צמחים עשבוניים חד-שנתיים וגם המינים הנדירים אירוס הארגמן, חרצית דביקה, חומעת האווירון ותלתן ארץ ישראלי."

החי:

"בשמורת חיים בעלי חיים אופייניים לשרון כגון דורבן ושועל מצוי. באזורים החוליים חיים מינים פסמופיליים (חובבי חול) ובהם ירבוע וגרביל החוף. בשמורה חיים זוחלים כגון קמטן החורש ושני מינים המוגדרים בישראל בסכנת הכחדה – שנונית השפלה וצב יבשה מצוי. עוד נצפו בשמורה שלושה מיני עטלפי חרקים: עטלפון לבן שוליים, עטלפון אירופי ואשף מצוי.

לפי העונות מרחפים בשמי השמורה עופות דורסים ובהם בז מצוי, זרון שדות וחוויאי הנחשים. חוף הים משמש אתר מנוחה ומפלט לעופות מים רבים ובהם לבנית קטנה, לבנית גדולה, שלדג גמדי, פרפור עקוד, שחפים, שחפיות וחופמים למיניהם. מול חופי השמורה מעופפים לעיתים יסעור וסולה מצויה. בעל חיים נפוץ אחר בחולת החוף הוא הסרטן חולן החוף.

בחופי השמורה תועדו אתרי קינון של צב ים חום וצב ים ירוק – שני בעלי חיים בסכנת הכחדה בכל העולם. רשות הטבע והגנים מפעילה בחוף השמורה חוות הדגרה לקיני צבי הים והחווה קולטת אליה קינים מרחבי השרון. עד כה כבר בקעו בתחומי השמורה עשרות אלפי צבי ים חומים וירוקים, והם צפויים לחזור לחוף הזה משום שנקבות צבי ים נוהגות לשוב ולהטיל ביצים בקרבת החופים שבהם הן בקעו."

"גם אם הייתם פעם או פעמיים בחייכם בים, זה בדיוק המקום לשאול את השאלה "פעם ראשונה בים"? כי בחוף ים כזה עוד לא הייתם.

כאן, באחת מרצועות החוף הכי יפות בארץ בשמורת טבע חוף גדור (ולא להתבלבל עם חוף דור) בין גבעת אולגה למכמורת, מסתתר "המפרץ הסיני".

ואם חשבתם שהשם "המפרץ הסיני" הוא איזה טוויסט מתחכם שבכלל לא קשור לסין, אז טעיתם. הוא כן. הוא קרוי על שם סינים. ולא סתם סינים, אלא יהודים סינים.

כלומר, בערך. מה שקרה הוא שבשנות ה-40 של המאה הקודמת, עלו ארצה יהודים שנמלטו מרחבי אירופה אל עיר הנמל שנחאי. חלקם הגיעו הישר לגבעת אולגה שבחדרה.

ובינינו, אילו בילויים אפשר היה למצוא בגבעת אולגה של פעם? אז הולכים לים.

העולים החדשים הללו "אימצו" את המפרץ הזה ובילו בו רבות, מה שגרם לתושבי השכונה לכנות אותו "המפרץ הסיני". בכל מקרה, כשתגיעו, תהיו חייבים להודות שזה חוף ים מהז'ורנל…"

אל כל הטוב הזה יש שתי דרכים להגיע: הדרך המומלצת היא לצעוד ברגל מחניון חוף אולגה המוכרז דרומה, עד למפרץ הסיני.

סינים כבר אין פה, אבל יש סלעי כורכר ענקיים בשלל גווני הטבע, מצוקים פראיים בגובה של עשרות מטרים, בריכות טבעיות זעירות וחבויות הנושקות לחוף, וים בצבע טורקיז אקזוטי.

ויש עוד: רצועת החוף שמצפון ומדרום למפרץ האינטימי הזה תדע לתעתע בכם. לפעמים היא רחבה ומזמינה, ולפעמים היא צרה עד כדי מטר אחד בלבד. כן, קראתם נכון. מטר אחד.

טיפ אחרון: לא משנה מה תעשו פה, בשום מקרה אל תוותרו על תצפית מראש תל גדור. התל מתרומם לגובה של 33 מטרים, ותצפית הנוף הפנורמית מלמעלה תהיה משכרת.

עצה קטנה: אם הגעתם עם ילדים, קישרו אותם אליכם בחבל. קצת מפחיד פה למעלה."

חוף גדור, צילום גיא לויאן, רשות הטבע והגנים.

"לטובתכם- בואו באמצע שבוע, ועדיף בשעות הבוקר המוקדמות או אחר צהריים. בצהריים המסלול חשוף וחם. אין לשהות למרגלות המצוק ואסור להתקרב אליו, מחשש התמוטטות אז לא משנה מה, תפסו מרחק.

ועוד דבר חשוב: במקום ישנן חוות הטלה של צבי ים, בין כל הסכנות האורבות להם זה המרחב הבטוח עבורם להטיל לבקוע ולשרוד. שימו לב איפה אתם שמים את הר

מחנים בחניון של חוף אולגה המוכרז (הגעה מרח' רחבעם זאבי בגבעת אולגה, חדרה). מכאן אפשר להמשיך דרומה ברכב אך עדיף לצעוד על שבילי הטיול המובילים למפרץ הסיני, תוך מפגש עם תצפיות נוף יפהפיות (כשני ק"מ לכל כיוון). זכרו כי לא מדובר בחוף מוכרז והרחצה אסורה. "

צילום: אייל שפירא, רשות הטבע והגנים

לינה? רשות שמורות הטבע ממליצה
– רחבת החניה של חוף גבעת אולגה.
– רחבת חניה מצפון למכמורת.
** קראו בעיון המלצות מטיילים, גם הן נמצאות באתר 'רשות הטבע והגנים'

https://www.parks.org.il/reserve-park/gdor/