פארק 'רמת הנדיב' צריך להיות בלוח הטיולים של כולנו, בעיקר של הילדים. ביום שמש בהיר אשר נגלה לנו לפתע באמצע החורף, איפשר טיול מפתיע בעניין וביפי הנופים. נסענו לפארק 'רמת הנדיב', שעה נסיעה מת"א.

הפארק וגני הזיכרון לזכרו של הנדיב, הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד, הוא דוגמא יוצאת דופן על תכנונו, בחירת הצמחייה בו והתחזוקה ללא דופי. הפארק הזכיר לנו פארקים ביפן – ברמת החשיבה על 'מה' וה'איך' בו. לא הפסקנו להתפעל – כנראה זה אפשרי, גם בארץ, להעמיד ולפתח פארק לאורך שנים שיכבד וגם יחנך את המבקרים בו. נדרשים רק מחשבה ומשאבים.

הברון בנימין אדמונד דה-רוטשילד – ארכיון רמת הנדיב

אפשר להגיע לרמת הנדיב ולצאת לטייל מאזור החנייה. בפארק נכבשו שני מסלולים בתוך חורש ים-תיכוני. ההליכה, כ- 4-5 קמ', קלה גם למשפחות עם ילדים מאד צעירים. שני המסלולים מעגליים, כאשר נקודת המוצא והחזרה הוא החניון.

בחרנו לטייל במסלול האדום, פרחי הבר – כלניות, רקפות, אירוסים… נגלו לעינינו לאורך הדרך והפתיעו אותנו – רק תחילת ינואר?! מסלול ההליכה קל. הדרך חוצה חורש נמוך והתצפיות מערבה ומזרחה מרחיבות מעגל הטבע המלווה את המטייל.

שרידים של האחוזה מנצור אל-עקב

האתר ממוקם בנקודה הגבוהה ביותר בקו המצוק הדרומי- מערבי של הכרמל. הוא התגלה על ידי משלחת הסקר הבריטי של א"י ב- 1873. המשלחת הותירה תכניות וחתכים של האתר, ואלה רב ערכם מכיוון שרבים מחלקי האתר ניצבו אז על ים תילם. בשנים 1987- 1984 , נערכו במקום חפירות ארכיאולוגיות, שבמהלכן נחשפו שלוש תקופות יישוב :

– תקופת בית שני (מאה 1 לספירה) – בית אחוזה רחב ידיים השייך למשפחה יהודית.

–  התקופה הביזנטי (מאות 4-7 לספירה) – וילה חקלאית עם מחסנים ואורוות, שאליה צמודים גת ושני בורות מים.

– ימי הביניים (מאות 13-14 לספירה) – המקום שימש מחסה למתיישבים ארעיים, שהשתכנו בין ההריסות.

בית הבד בית שני

גת

השביל הנוסף – שביל המעיין

שימו לב – סימון השביל מתחיל בכיכר ראשית השבילים. יש שני עמודים עם סימון לבן-כחול-לבן. יש ללכת לצד העמוד הימני, שעליו הכיתוב “תחילת המסלול”. העמוד השמאלי הוא סיום המסלול, ועליו גם הסימון של שביל ישראל, שחוצה את רמת הנדיב.

"חמאם טורקי", בית מרחץ, נקבה ואמת מים – "עד שנות ה־80 של המאה הקודמת היה המקום מכוסה שיחי פטל. זרזיף של מים העלה את החשד שמסתתר כאן מעיין, ובמקום החלו חפירות ארכיאולוגיות, שחשפו נקבה גדולה עם מעיין שנובע מתוך סלע. זהו עין צור. לצערנו, המעבר לנביעה עצמה חסום היום על ידי שער נעול, מסיבות בטיחותיות, אך בתוך הנקבה אפשר לראות את ראשיתה של אמת המים שחפרו הרומאים, כדי לתעל את המים עד לבריכת האגירה הגדולה שראינו ליד בית המרחץ. אורכה הכולל של אמת המים הוא 47 מטרים.

מאוחר יותר, בתקופה הביזנטית, הנקבה כולה הייתה מלאה במים ושימשה כבריכת רחצה פולחנית. בקרקעיתה התגלה אוצר של 2,100 מטבעות, ומשערים כי שימשה “באר משאלות”, עם סגולות פריון שייחסו למים"..

בית מרחץ "חמאם טורקי" – ספא ביזנטי

אל המעין

"הבריכה הקטנה מטה נבנתה ב־1939 על ידי מתיישבי תל צור, שעל הגבעה ממזרח. ב־1941 עברו המתיישבים למבצר שוני הסמוך, והבריכה משמשת היום בית גידול לבעלי חיים ואינה מתאימה לרחצה".

גם בשביל המעיין בולטים שרידי חווה חקלאית.

צילומים – ידיד לוי

http://www.ramathanadiv.org.il