מסתבר שאחת הפנינות הארכיטקטוניות בירושלים הוסתרו שנים מעיני התושבים, כולל העוברים לידו מדי יום. זה סיפור מעניין, המתאים לסיפורי מבנים בירושלים. מדוע "הוסתר" המבנה מעיני כל? המבנה היה בית למצורעים. נשמע נורא מצד אחד – בית מצורעים!? ומאידך ההיסטוריה שלו טומנת בו טיפול ושיקום באנשים חולים. ההיסטוריה שלו אכן מסקרנת.

ירושלים, למרות היותה העיר הקדושה לשלוש הדתות, הייתה בתחילת המאה ה-19 עיר מוזנחת בשליטת האימפריה העותומאנית. ב- 1865 ביקרה בירושלים הברונית הגרמנייה אוגוסטה קפנברינק אשרדן ובעלה, הזדעזעה ממראה הקבצנים חולי הצרעת בשערי העיר והחליטה להקים עבורם בית-מחסה. בכספי התרומות שאספה הברונית באירופה, הוקם בית המחסה. הקבצנים בשערי העיר הוזמנו לחסות במקום וליהנות ללא תשלום מקורת גג, מזון, ביגוד וטיפול רפואי. אבל… רק בודדים נענו להזמנה; מרביתם, שהיו מוסלמים, חששו מאובדן עצמאותם ומניסיונות להמיר את דתם. הכנסייה המורבית (הפרוטסטנתית), שצברה ניסיון בטיפול בחולי צרעת בדרום אפריקה, נענתה לקריאת הברונית לשלוח לבית-המחסה אב–בית, שיטפל בחולי הצרעת בארץ הקודש. המבנה הקיים כיום בטלביה, נבנה מרוחק מחומות העיר.

המבנה הנוכחי נבנה ב- 1887 ע"י האדריכל קונרד שיק, מהאדריכלים הבולטים בין בוני ירושלים במאה ה- 19. הצוות והמטופלים קיימו בין חומות המבנה משק אוטרקי  – גן ירק, דיר, רפת. הפרות והעיזים רעו בשטח הסמוך לבית הנסן, בשטח שעליו ניצב כיום תיאטרון ירושלים…

שמו של בית המחסה נקרא בעת הקמתו "עזרת ישו", בגרמנית Jesus Hilfe  , שם החרות עד היום מעל שער הכניסה למבנה. ב- 1950 נמכר המקום לקרן  קיימת והועבר לניהול משרד הבריאות. שמו שונה לבית הנסן, על שם מגלה החיידק מחולל המחלה. פלאי האנטיביוטיקה הועילו גם לרבים מהחולים, אשר הצליחו להירפא ולעזוב את בית המחסה.

ב- 2009, לאחר סגירת בית המחסה, המבנה הועבר לטיפול עיריית ירושלים ולאחר עבודות שיקום נפתח לקהל כמרכז לעיצוב, מדיה וטכנולוגיה, המקיים פעילות תרבותית דוגמת תערוכות והפעלת צעירים בתחומי אמנות ומדיה.

צילום: דור קדמי

המבנה מרשים – הוא בנוי כחומה המגנה על הקורה בתוכו; החצר הפנימית והמרפסת העליונה המשתרעת סביב כל קירותיו הפנימיים, מאפשרת אווירה אינטימית; פרטי עץ קישוטיים, דוגמת עיטור מעל שער הכניסה, מזכירים שנות הקמתה ומרככים ומייפים המבנה הבנוי מאבן; הגן רחב הידיים המקיף את המבנה מזכיר בית מידות של בעלי בית אירופאים. הוסיפו מסעדה ובית קפה המופעלים כיום ע"י משק עפאים (ראו כתבה ומתכון במדור קולינריה), וכך תוכלו להשתכנע עד כמה כדאי לבקר ולהכיר מבנה אבן לשימור מהמאה ה- 19 בירושלים.

צילום: דור קדמי

השתדלו לאכול במסעדה ובבית הקפה, גם כדי לספוג אווירת מקום של פעם. לאכול במסעדה כדאי בזכות טיב ועניין המאכלים המוגשים בו ובחנות. כתבה על המסעדה ומתכון פשוט וטוב מטעמה תמצאו במדור קולינריה 

בית הנסן – מרכז לעיצוב, מדיה וטכנולוגיה רח' גדליהו אלון 14, ירושלים.
טל': 02-5793702 דוא"ל hansen@ranwolf.co.il
שעות פתיחה:
א'-ה' 10:00-18:00, ו' 10:00-14:00.
הכניסה ללא תשלום