שכחנו. חופשה באומבריה היא גם שמחה וחיוכים, אוכל מצוין, כנסיות מהפנתות ופיאצות מהן לא תרצה לצאת.

במרץ-אפריל 2018 חגגנו יום הולדת מאד מרשים לאחד הסבים. כל המשפחה – הגדולים והקטנים, ואף הקטנים מאד התאספו בבית בן 200 שנה הממוקם ביער על ההר, אותו שכרנו לשבוע. כל אשר ראינו  מהבית הוא היער והעמק המרוחק, כולו ירוק.

הבית שופץ על ידי הבעלים במסגרת עבודתם של שיפוץ בתים ומכירתם, אבל אחרי השיפוץ לא הצליחו להיפרד ממנו. כך זכינו לקירות אבן עבים, שיפוץ מרשים באסטטיקה שלו השומר על המקור, 5 חדרים הכוללים מקלחת ושירותים לכל אחד, שני חדרי מגורים רחבי ידיים ולכל אחד מהם אח פתוח המוסק בעצים, ביתן פתוח לטבון, חדר יין (כדי לשתות יין מעולה כאוות נפשנו ורק להשאיר הבקבוקים הריקים להתחשבנות הסופית), מרפסת ולה שולחן אוכל מרשים בגודלו וככזה גם במטבח המאובזר עד הפרט האחרון.

כל יום החלטנו לאן נטייל – ברגל על ההר, ברגל לעיירה הקרובה, Massa Martana, נסיעה לאתרים

נבחרים או למסלולים מומלצים. מאחר שרצינו לכפות רצינו מידת חופש מקסימאלית בבחירת יעדי הטיולים ,  שכרנו 3 מכוניות.. מומלץ.

Martana הפתיעה אותנו ביופייה. עיירה קטנה ושקטה. היא נתגלתה לעינינו בזכות הסופרמרקט הקרוב ביותר לבית ששכרנו. הילכו בה בשקט המתבקש והביטו דרך פתחי המבנים-חומה לנוף הנגלה לנגד עיניכם. בין הפתחים גילינו "יצירות אמנות" ממוסגרות. חזרתי פעמיים לסמטאותיה ולנשקף דרכן שדות ירוקים, גבעות מוריקות ופה ושם בית חווה. העיירה חזרה לתפארתה מימי הביניים בזכות רסטורציה יסודית שעברה לאחר רעידת האדמה  ב-1997.

Spoleto, Trevi, Castiglione del Lago, Todi, Assisi, העיירות אותן ביקרנו, השאירו אותו רושם של ניחוח העבר המפואר והתאמה לחיי יוםיום העכשוויים – בתי הקפה, המסעדות, השמחות ברחובות, הכנסיות הדוממות או שטופות בקהל, לפי מידת חשיבותן.

רבות עוד העיירות והמסלולים לטיולים באומבריה, כמובן. ברצוננו להמליץ ביותר על כנסייה אחת, מסעדה אחת, פיצרייה אחת (אותה איש אינו שוכח) ומעל הכל – על הגלידה האיטלקית והאספרסו המשאיר חותם כה נעים באיכותו, בטעמו ובריחו וברצון של עוד.

 

Assisi מומלצת ביותר גם בסמטאותיה ובתיה ונופה הנשקף ממנה – החל מההרים המושלגים ועד אין סוף השדות הירוקים – ובודאי בבזיליקה יוצאת הדופן, בזיליקה St. Francois מהמאה ה- 13. חשוב לקרא לפני הכניסה על הארכיטקטורה והדקורטיביות יוצאת הדופן –  פרסקות המיוחסות לאמנים Giotto  ו- Cimbaque, פסלים ופסלונים והדקורטיביות המפתיעה את העין בקשתותיה. פנו לפחות חצי יום

ולו כדי לספוג את אשר העין רואה בתוך הבזיליקה, בחצרה ובסביבתה.

כמובן אל תפספסו את Todi , מעין עיר מודרנית בלבוש סמטאות, בתים וחומות של ימי הביניים. כאן תמצאו אחת המסעדות הטובות, La Cantina del Mercataccio (via Del Mercato Vecchio 1) של השף John Paterson. תחגגו בה את קולינרית אומבריה במיטבה. לקחנו איתנו לארוחה גם ילדים קטנים וכולם  – צוות העובדים והאורחים.- גילו אורך רוח וסימפטיה לסיטואציה.

ל-Spoleto  הגענו מתוך רעב. לגמרי במקרה מצאנו אחת הפיצריות העממיות הטובות בה אכלנו בטיול זה (Corso Giuseppe Garibaldi 79). מסתבר שהעיירה מפורסמת בפסטיבל שנתי, מאד יוקרתי, ותיק מאד אותו ייסד המלחין Menotti שנתי – בסוף יוני- יולי מדי שנה בנושא מוסיקה קלאסית, אופרות ותיאטרון –

Festival Due Mondi.

אם אתם משפחה האוהבת לבשל בצוותא, הסופר הגדול בTodi , יידע לספק כל מאווי הבשלנים. ארוחות הבוקר טבעו בסוגי הנקניקים והבשרים והגבינות האיטלקיים, הוסיפו קינוח – טרמיסו, פרי ידיה של המומחית בינינו וקפה המקינטה מקפה איטךקי טחון טרי.

ההמלצה לבחור הפעם באומבריה (לעומת טוסקנה, עליה חשבנו) באה מהמלצה מודגשת מחברה ממוצא איטלקי, והרי אין כמו המלצה מהמקור.